ספר מרגש ומצמרר. שני הבנים המוגבלים של הסופר מעוררים אותו לשאול שאלות נוקבות על העולם, על אשמה ועל צדק - אשר מעטים מאיתנו מעיזים להיישיר אליהן מבט ולהתבונן בהן ביום-יום.
מדוע חשוב לנו להקים דור-המשך מזרעינו? איזו משמעות יש להמשכיות הזו, כאשר נולדים ילדים מוגבלים, אשר נידונו לחיים של סבל ולעולם לא יביאו דור-המשך משלהם?
ביד עדינה ופיוטית מתאר הסופר חיים שהאושר ניטל מהם ומוחזר אליהם לאט, במשורה, ולא כפי שמגיע.
ללא דתיות יתרה שואל הסופר את עצמו למה זה מגיע לו. הוא בוחן את תקוותיו, רצונותיו, חלומותיו ותוהה אם היה בהם משהו שהוא "יותר מדי", בשלו נלקח ממנו כל כך הרבה.
הוא כותב על ילדיו המוגבלים בעט אוהב אך גם מסוייג, עם הומור עצמי, הומור שחור וללא רומנטיקה.
ספר שהוא יותר מכל דבר חשבון נפש - של אדם שחייו הפכו ליום-כיפור מתמשך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
