“בוקובסקי כתב פעם משפט נפלא שהולך כך "טובי הסופרים אמרו מעט מדי והגרועים שבהם הרבה יותר מדי". המינגוויי כתב בצורה מזוקקת, רזה, נטולת רגשנות ותיאורים מפורטים - אך קריאה חוזרת בסיפוריו הקצרים מגלה עולם שלם של משמעויות נוספות רגשיות עמוקות ומטלטלות. רעיונות אלה הדהדו בי כשהתחלתי לנסח בראשי את רשמיי מהנובלה היפה הזו. את הסופר, חואן חוסה ארננדס, אינה מכירה. גם ה"גוגל" לא העלה תוצאות אינפורמטיביות,”

“החלומות שנחלמים בספר הזה לא מתגשמים. בכל אופן, הם אינם מתגשמים לטובה, לא באופן שהחולמת רוצה. אנחנו מלווים את הנערהר הפרובינציאלית, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה, כשהיא מפתחת שנאה לכל מה שסובב אותה: משפחתה, ביתה, חברותיה לספסל הלימודים, ההתחסדות הצבועה של הנזירות ושל סבתה האדוקה. ככל ששנאתה מתפתחת כך היא מתרחקת מנטלית ממקום היוולדה, ואת חלומותיה תגשים בעיר הגדולה. הקלישאה צפויה - גם העיר הגדולה אינ”

“בוקובסקי כתב פעם משפט נפלא שהולך כך "טובי הסופרים אמרו מעט מדי והגרועים שבהם הרבה יותר מדי". המינגוויי כתב בצורה מזוקקת, רזה, נטולת רגשנות ותיאורים מפורטים - אך קריאה חוזרת בסיפוריו הקצרים מגלה עולם שלם של משמעויות נוספות רגשיות עמוקות ומטלטלות. רעיונות אלה הדהדו בי כשהתחלתי לנסח בראשי את רשמיי מהנובלה היפה הזו. את הסופר, חואן חוסה ארננדס, אינה מכירה. גם ה"גוגל" לא העלה תוצאות אינפורמטיביות,”

“החלומות שנחלמים בספר הזה לא מתגשמים. בכל אופן, הם אינם מתגשמים לטובה, לא באופן שהחולמת רוצה. אנחנו מלווים את הנערהר הפרובינציאלית, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה, כשהיא מפתחת שנאה לכל מה שסובב אותה: משפחתה, ביתה, חברותיה לספסל הלימודים, ההתחסדות הצבועה של הנזירות ושל סבתה האדוקה. ככל ששנאתה מתפתחת כך היא מתרחקת מנטלית ממקום היוולדה, ואת חלומותיה תגשים בעיר הגדולה. הקלישאה צפויה - גם העיר הגדולה אינ”