• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נעבור את זה יחד

נעבור את זה יחד

מאת גליה ודר גולדמן

הביקורת של בוקי

תמונה של בוקי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
נעבור את זה יחד

נעבור את זה יחד

מאת גליה ודר גולדמן

הביקורת של בוקי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של בוקי
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
יפעתי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 15 שנים

“הדמעות התחילו לזלוג בעמוד ה 27... הזיכרונות התחילו לצוף קצת אחרי בתיאורים של הפגישות עם הרופאים, הבד”

2/3
ביקורות על נעבור את זה יחד
הבאה
aria_la
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

מחברי הספר מביאים סיפור מרגש עד דמעות על זוג ישראלי צעיר המתמודד עם בעיות פוריות. הטיפולים חודרים עמוק לחיי הזוג כך שכל כל החיים מתנהלים רק סביב נושא הפוריות. הטיפולים נכנסים לכל רובד של החיים, כך שגליה ודר נאלצים להתמודד גם עם הקושי הנשפי המלווה את הטיפולים גם עם מערכת בריאות האטומה וגם עם צוות הרפואי הרואה בהם עוד זוג מני רבים, עוד " רחם מהלך"....
ספר נקרא בנשימה אחת, יכול להיות שבחלק מהמקומות הוא דרמתי מדי והזוג לוקח קשה מדי כל דבר קטן שלא מסתדר.
הייתי אומרת שזה ספר חובה עבור חברים או משפחות של זוגות עם בעיות פוריות וגם עבור רופאים, אחיות, טכנאיי אולטרהקול העובדים עם מטופלות פוריות. הקורא בספר יבין טוב יותר כיצד אפשר לעזור לזוג הנקלע לבעיה קשה זו ולעבור את זה יחד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של tuvia
tuvia
תמונה של הקוסמת
הקוסמת
תמונה של VINI
VINI
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
6קוראים|גיל ממוצע52|50%נשים

על המבקרת

תמונה של בוקי

בוקי

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
166 ביקורות•1 נבחרות•1,128 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•Fiction•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של בוקי
בוקי
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות166
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,128
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת48Fiction9מתח ריגול והרפתקאות8

דיון על הביקורת

1 תגובה
•לפני 15 שנים

בוקי יקרה

תאמיני לי ששום דבר לא דרמתי וקשה מידי שמשאת נפשם של זוגות רבים הוא להחזיק את הרך הנולד בחיקם,יש בי את האמפטיה והסימפטריה כלפי זוגות כאלה,כואבת את כאבם ומרגישה את סבלם בדרך הרצופה יסורים,תלאות ומכאובים למחביר.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של בוקי

נעלי סוכרייה

נעלי סוכרייה

ג'ואן האריס

ואלה יופי, העלתי 5 קילו בגלל הספר הזה. האריס הזאת עם תיאורי השוקולד האין סופיים שלה. בסוף כל פרק רצתי למקרר וחיסלתי עוד חבילת שוקולד או עוגיות. אז כך שכשקראתי את הספר חשקתי בשני דברים: אחד כאמור שולוד והרבה והשני שהספר יסתיים כבר מרוב שהוא משעמם ומוזר, מין שילוב לא מוצלח בין טלנובלה מקסיקנית וספר על מכשפות. בסוף נגמרה לי הסובלנות ולא גמרתי לקרוא אותו. יאלה, אני יוצאת לרוץ, צריך לרזות בחזרה.....

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
קריאת הקוקייה

קריאת הקוקייה

רוברט גלבריית (ג'יי. קיי. רולינג)

מאכזב. קיוויתי שהבלש קורמורן סטרייק יערוך את החקירה שלו בעודו רכוב על מטאטא, פותח דלתות בעזרת שרביט קסמים ובמקום מזכירה משעממת ישב אצלו במשרד כובע מדבר. אבל שום דבר מזה לא קרה. האמת שאם מדברים ברצינות אז הספר היה משעמם קצת וסליחה על הקלישאה חסר קסם. שלושה כוכבים, לא יותר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
הבחורה על הרכבת

הבחורה על הרכבת

פולה הוקינס

ספר מדכא קצת, הזכיר לי את ה"gone girl" באווירה שלו. הוא על חיים אמיתיים ולא על החיים מסרטי ההוליווד והחיים מדכאים לפעמים ולא הולכים כשורה ודברים משתבשים. בסה''כ ספר טוב, מותח, אך לקראת שליש האחרון שלו אפשר כבר להבין מי הרוצח. שזה נחמד כי בהרבה ספרים הרוצח הוא איזה דמות שולית שבקושי הוזכרה בתחילת הספר וזה לא פייר כלפי הקורא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

אחד הספרים הטובים שקראתי בתקופה אחרונה. הסיפור והדמויות יצרו בי הזדהות מוחלטת. הדילמה המוסרית שהועלתה בספר (האם צריך לשמור על חיים בכל מחיר) מאוד רלוונטית בימינו כשרפואה מודרנית מאפשרת להחזיק בחיים אנשים מוגבלים וחולים מאוד.
טוב, אני חייבת להפסיק לכתוב כי דמעות זולגות לי על המקלדת...עלול להיווצר קצר...לא נעים....

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
האנאלפביתית שידעה לספור

האנאלפביתית שידעה לספור

יונס יונסון

לפי דעתי אחלה ספר. שנון, זורם, מעניין. לדעתי הוא קיבל ביקורות לא טובות כי אין את אפקט ה"ואו" שהיה לאנשים כשקראו את זקן בן ה-100. לדעתי אם הספר הזה היה יוצא ראשון הוא היה מקבל דירוגים יותר גבוהים.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•בוקי
סיפור זמני

סיפור זמני

רות אוזקי

כשסיימתי לקרוא את ''שנת הבשרים שלי'' מיד חיפשתי עוד ספרים של אוזקי. בספר הזה אוזקי עוסקת בשאלות ''מה הוא זמן'',''מה הוא רגע'' ו-''מה זה עכשיו''? את השאלות היא בוחנת מנקודת מבט של ילדה מתבגרת יפנית, אביה בעל נטיות האובדניות, נזירה בת 104, טייס קומיקדזה וסופרת הנמצאת במשבר כתיבה. לכל אחד תשובה משלו לשאלות שנשאלו.ספר שעוסק בנושא מורכב שכזה עלול היה להיות משעמם וכבד, אבל אוזקי עטפה את התהיות הפילוסופיות בסיפור מעניין, כך שהכתיבה זורמת עם מידה טובה של אירוניה עצובה. אישית נהנתי מהספר.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
חמישים גוונים של אפור

חמישים גוונים של אפור

אריקה לאונרד ג'יימס

כוכב אחד לספר וחמישה כוכבים למי שעשה עבודה שיווקית לספר הזה. עזבתי באמצע. משעמם משהו....

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
בלתי שביר

בלתי שביר

לורה הילנברנד

ספר על אישיות מאוד מעניינת.
הספר עצמו לא מאוד זרם לי (לקח לי חצי שנה לסיים אותו), אבל הוא מספר על בן אדם מיוחד במינו ולמדתי ממנו הרבה על מלחמת ארה''ב-יפן.
עוד מעט גם יוצא הסרט בביומו של הגב' אנג'לינה ג'ולי בכבודה ובעצמה. מעניין מה יצא:-)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•בוקי
ילד 44

ילד 44

טום רוב סמית

מה זה? אני ו99% מהאנשים שכתבו כאן ביקורת על הספר קראנו את אותו הספר?
לדעתי לא מגיע לו יותר מ-2 או 3 כוכבים כי יש לו מתחרים הרבה יותר חזקים גם בתחום ספרות בלשית וגם בתחום ה"זוועתון הסובייטי".
מי שרוצה ללמוד על התקופה עדיף שיקרה ספרים של מישהו שהיה שם וחווה את הכל על בשרו, למשל סולג'ניצין, ומי שרוצה ספר בלשי, לדעתי גם כן יכול למצוא ספרים מוצלחים יותר.

לפני 11 שנים•בוקי

ביקורות נוספות על "נעבור את זה יחד"

נעבור את זה יחד

נעבור את זה יחד

גליה ודר גולדמן

הדמעות התחילו לזלוג בעמוד ה 27... הזיכרונות התחילו לצוף קצת אחרי בתיאורים של הפגישות עם הרופאים, הבדיקות, הזריקות והכאבים.
יחד עם הקידמה שומעים ונתקלים יותר בנשים שלא מצליחות להיכנס להריון, ברוב המקרים שומעים רק את הצד של האשה... בני הזוג דר שכתבו את הספר יחד, מראים גם את נקודת המבט של הגבר שגם אני, עד לקריאת שורות הספר לא חשבתי עליה בכלל.
גם אני עברתי טיפולים שלא הצליחו, הרמתי ידיים אחרי כמעט שנתיים ולאחר מכן גם התגרשתי.
בניגוד לדר היחס שקיבלתי בבעלי וזה משפט שחזר אליי בקריאת הספר, לאחר שהתעוררתי מההרדמה ואני מצטטת " את רוצה שאני אלך...." כמה היית יכול להיות אטום !!! אני אחרי הרדמה שלא ידעתי איך אני יתעורר ממנה,מה עשו לי בגוף, כאבים איומים, התחלתי לבכות זה והדבר הראשון שאני שומעת.
אז גליה, זכית, לא רק בבעל אוהב ותומך, גם בתינוק, פרי בטנך.
לגביי היחס של הרופאים, אני זוכרת "יציאה" של פרופ' לאחר אולטרא סאונד שהעיז לשאול אם הייתי בהריון והעיר לי כמה שאני שמנה (השפעת הזריקות וההורמונים) ואיך אני רוצה בכלל להיכנס להריון, מובן שברחתי ממנו בדמעות כל עוד נפשי בי והגעתי לייעוץ אצל פרופ' אחר שנתן לי להרגיש שאני המטופלת היחידה, שהקשיב, תמך, הסביר, ליטף לי הראש לפני ההרדמה וחשבתי וגם היום אני יודעת שלא לכולם מתאים להיות רופאי נשים אבל אני נתקלתי בשניים שמהם קיבלתי יותר תמיכה ממה שבעלי לשעבר נתן לי.
ושוב אני חוזרת ל דר שמתאר מנקודת מבטו את מה שהוא ראה שעובר על אשתו, אולי האשם הוא בי שלא עצרתי לרגע לחשוב איך בעלי לשעבר מרגיש,אבל מההכרות שלי אותו וזכרונות נוספים של מריבות ועצבים דקה לפני שיוצאים מהבית, המחשבה חלפה מהר...
גליה ודר החזירו אותי לכאבים, למחשבות, אולי ויתרתי מהר מדי אבל מצד שני עכשו, 6 שנים אחרי, אני חושבת שניצלתי בזמן והספר הזה נותן לי תקווה לנסות שוב עם פרטנר מתאים יותר, תומך יותר, שיהיה שם לצידי וישתף אותי במה שעובר עליו ויותר מכל יקשיב לי.
ואולי המושג שנאמר לי "עקרות בלתי מוסברת" יתחיל בהריון וייגמר בתינוק.
לסיום, ספר חשוב שמתאר את שני הצדדים והרבה חומר למחשבה.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•יפעתי
נעבור את זה יחד

נעבור את זה יחד

גליה ודר גולדמן

ספר מעולה ומעלה!!!
קראתי אותו בהתרגשות רבה, כל כך כאבתי יחד איתם, סוף סוף הצלחתי להבין מה חשות ועוברות נשים בדרך אל האושר מאמינה שקריאת הספר כאשר את כבר אמא הרבה יותר מרגשת לפחות ככה הרגשתי אנוכי, מבינה את חברותי ואת מצבי הרוח המשתנים שחוו בתקופה הקשה בדרך אל האושר, ושמחה שאין אפילו אחת ממכרותיי שאינן אוחזות אוצר יקר פרי אהבתם. מאחלת לכולן שלא ידעו כזה סיוט לעולם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•aria_la
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“ספר מעולה ומעלה!!! קראתי אותו בהתרגשות רבה, כל כך כאבתי יחד איתם, סוף סוף הצלחתי להבין מה חשות ועוב”