ביקורת ספרותית על נעבור את זה יחד מאת גליה ודר גולדמן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בנובמבר, 2010
ע"י יפעתי


הדמעות התחילו לזלוג בעמוד ה 27... הזיכרונות התחילו לצוף קצת אחרי בתיאורים של הפגישות עם הרופאים, הבדיקות, הזריקות והכאבים.
יחד עם הקידמה שומעים ונתקלים יותר בנשים שלא מצליחות להיכנס להריון, ברוב המקרים שומעים רק את הצד של האשה... בני הזוג דר שכתבו את הספר יחד, מראים גם את נקודת המבט של הגבר שגם אני, עד לקריאת שורות הספר לא חשבתי עליה בכלל.
גם אני עברתי טיפולים שלא הצליחו, הרמתי ידיים אחרי כמעט שנתיים ולאחר מכן גם התגרשתי.
בניגוד לדר היחס שקיבלתי בבעלי וזה משפט שחזר אליי בקריאת הספר, לאחר שהתעוררתי מההרדמה ואני מצטטת " את רוצה שאני אלך...." כמה היית יכול להיות אטום !!! אני אחרי הרדמה שלא ידעתי איך אני יתעורר ממנה,מה עשו לי בגוף, כאבים איומים, התחלתי לבכות זה והדבר הראשון שאני שומעת.
אז גליה, זכית, לא רק בבעל אוהב ותומך, גם בתינוק, פרי בטנך.
לגביי היחס של הרופאים, אני זוכרת "יציאה" של פרופ' לאחר אולטרא סאונד שהעיז לשאול אם הייתי בהריון והעיר לי כמה שאני שמנה (השפעת הזריקות וההורמונים) ואיך אני רוצה בכלל להיכנס להריון, מובן שברחתי ממנו בדמעות כל עוד נפשי בי והגעתי לייעוץ אצל פרופ' אחר שנתן לי להרגיש שאני המטופלת היחידה, שהקשיב, תמך, הסביר, ליטף לי הראש לפני ההרדמה וחשבתי וגם היום אני יודעת שלא לכולם מתאים להיות רופאי נשים אבל אני נתקלתי בשניים שמהם קיבלתי יותר תמיכה ממה שבעלי לשעבר נתן לי.
ושוב אני חוזרת ל דר שמתאר מנקודת מבטו את מה שהוא ראה שעובר על אשתו, אולי האשם הוא בי שלא עצרתי לרגע לחשוב איך בעלי לשעבר מרגיש,אבל מההכרות שלי אותו וזכרונות נוספים של מריבות ועצבים דקה לפני שיוצאים מהבית, המחשבה חלפה מהר...
גליה ודר החזירו אותי לכאבים, למחשבות, אולי ויתרתי מהר מדי אבל מצד שני עכשו, 6 שנים אחרי, אני חושבת שניצלתי בזמן והספר הזה נותן לי תקווה לנסות שוב עם פרטנר מתאים יותר, תומך יותר, שיהיה שם לצידי וישתף אותי במה שעובר עליו ויותר מכל יקשיב לי.
ואולי המושג שנאמר לי "עקרות בלתי מוסברת" יתחיל בהריון וייגמר בתינוק.
לסיום, ספר חשוב שמתאר את שני הצדדים והרבה חומר למחשבה.
19 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עדי (לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
את פשוט מקסימה שחשפת אותנו לעולמך הפרטי התמודדויות כאלו הן הרואיות ומעוררות השראה, מקווה בשבילך שתזכי לחוות הכל.
(לפני 7 שנים ו-11 חודשים)
יפעתי יקרה....אחרי שקראתי את הביקורת שלך,חטפתי את הספר הזה מהספריה והוסיף שאכן כואב הלב והנשמה למכאובים,יסורים ותלאות אין סופיות שזוגות עוברים עד למעמד הנכסף.
יפעת (לפני 8 שנים)
לפעמים קריאת סיפור הדומה לשלך יכול להוות חלק מריפוי אני מקווה שהקריאה עזרה לתהליך הריפוי שלך ולו במעט, שכן כאבך ניבט מכל שורה שכתבת, כמו נכתבה בדם לבך.
אני מקווה בשבילך שההסבר לעקרות היה פשוט הזיווג הלא מוצלח ושבבוא היום תמצאי בן זוג הולם ואז גם תצליחי להרות ולחבוק תינוק/ת משלך.

חיבוקים,
יפעת
ליzוש (לפני 8 שנים)
יעלו תפילותייך ויתקבלו ברצןן..בהרבה בריאות כמו שאת חפצה גם אני נרגשתי מאד מביקורתך..
חיזקי ואימצי.אין יאוש בעולם כלל
"תחשבי טוב-יהיה' טוב. בברכות עד אין סוף-ליZוש.
(לפני 8 שנים)
תודה לך,יפעתי שדרך צוהר לעולמיך נתת לנו הקוראים הצצה "מיזערית" לחוויה לא קלה שעברת.
כאשר קראתי את ביקורתיך זלגו לי הדמעות בלי משים מתוך סימפטיה ואמפטיה לכל התלאות שהינך עברת.
חזקי ואמצי ותבורכי מפי אל עליון בכל מכל כל.
(לפני 8 שנים)
יפעתי יקרה ואמיצה. לקרוא את הביקורת הכנה והכואבת שכתבת,שיוצאת מהלב ונכנסת אל ללבבות כולנו,זה גבורה ואומץ בל יתואר.אני מבינה לליבך וחשה את מכאוביך ויסוריך,הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית.
מאחלת לך שלא לאבד את התקווה ולא להכנס לייאוש ולהרים ידיים בשום דבר בחיים,כי בסוף בע"ה הרגע המיוחל יגיע.
ברכה והצלחה בכל אשר תפני ותמיד לראות את חצי הכוס המלאה.
ליז מאילת:-) (לפני 8 שנים)
מרגש מאוד עם הרבה אופטימיות ותקווה ! מאחלת לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי יפעתי..:-)))
אבו עברי (לפני 8 שנים)
מדהים ומרגש יפה שחשפת אותנו בסיפור שלך





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ