• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

מאת שרית מזרחי

הביקורת של yuli

תמונה של yuli
דירוגדירוג
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

מאת שרית מזרחי

הביקורת של yuli

דירוגדירוג
תמונה של yuli
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
יעלי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

אם מישהו ידע הוא ספר מתח שתפס אותי לגמרי לא מוכנה ועדיין מחזיק אותי בו למרות שסיימתי אותו לפני יותר משבוע.
הספר מתאר מספר דמויות ששהו בפנימייה לילדים בעודם בני נוער וההשפעה של המקום על חייהם כבוגרים. הגדולה של הספר הזה היא בתיאור של הדמויות המופיעות בו- אנשים שכולנו מכירים וכולנו יכולים להיזדהות עימם בכל שלב נתון. שירה מורה בתיכון ואם לשלושה ילדים נעלמת לפתע. מנקודה זו הקורא נשאב לתוך העלילה ואי אפשר להתנתק מהספר.
הרבה זמן לא קראתי ספר ששאב אותי פנימה וסירב לעזוב.
הסופרת היא עורכת דין בתחום הפלילי וזהו ספרה הראשון. אני מחכה בקוצר רוח לספרים נוספים.
אין מדובר במותחן קליל לקיץ אלא מקום מפלט מהחום למציאות אחרת, מוכרת אך מושכת, אפשרית אך אבסורדית. אהבתי.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של ר י נ ת
ר י נ ת
2קוראים|גיל ממוצע50|100%נשים

על המבקרת

תמונה של yuli

yuli

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
305 ביקורות•11 נבחרות•1,168 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של yuli
yuli
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות305
ביקורות נבחרות11
לייקים שקיבלה1,168
דירוג ממוצע4.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת163ספרות מקורית53מתח ריגול והרפתקאות20

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של yuli

ממלכת האחיות

ממלכת האחיות

קרטיס סיטנפלד

בספרה החדש של קרטיס סיטנפלד "ממלכת האחיות" היא סוקרת את אחת התופעות המשפחתיות הנפוצות ביותר, הבושה וחוסר ההבנה של בן משפחה על ידי האחר. מי מאיתנו לא מצא עצמו מתבייש בהתנהגות\מראה\מקצוע הוריו או אחיו בפני חברים או קולגות? בתור בת לאבא שהוא מהנדס מכונות דפוס ומומחה בדברים מוזרים בהחלט, אני מבינה מאוד את קייט.

קייט ווי הן תאומות שגדלו בסנט לואיס, ויש להן כישרון מיוחד- ניבוי העתיד. לא מדובר פה באיזה משהו גדריוזי, בסה"כ חלומות. והרי כולנו חולמים חלומות אך לא כולנו יודעים לקשר בין אותם חלומות לבין העתיד לקרות. המדע הרבה לעסוק בסוגיה זו לא אחת ומחקרים רבים מוכיחים כי האינטואיציה שלנו הרבה פעמים יכול לסייע בניבוי העתיד, רק צריך לסמוך עליה. אך גם צריך לזכור שלא מדובר במאה אחוזי הצלחה.

קרטיס סיטנפלד כותבת טוב. היא כותבת טוב למרות שהדמויות שלה אף פעם לא מאה אחוז עגולות ותמיד הן עושות איזה מעשה שגורם לקורא לא להזדהות איתן עד הסוף. שום דמות היא לא שנואה עד הסוף או אהובה עד הסוף. קצב הקריאה מוכתב על ידי קולה של סטינפלד והיא מחזיקה חזק את המושכות. העלילה של הרומן, שנמשכת מספר שבועות, תוך קפיצות קדימה ואחורה בזמן להשלמת הפערים בעלילה.

לסיכום, רומן טוב מפרי עטה של סטינפלד. מומלץ.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•yuli
הכלה המתחזה

הכלה המתחזה

ננסי ריצ'לר

מדי שנה, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני משתדלת לקרוא יצירה על מה שהיה שם, כי זה חלק מהלזכור, לנסות להבין. השנה בחרתי לקרוא את הכלה המתחזה, לא בגלל מה שהיה "שם" אלא בגלל איך חוזרים לחיים נורמליים אחרי מה שהיה "שם". איך אישה ששרדה ביערות, שהרגה וראתה הרג תוכל להיות אימא? זו שאלה נוראית וקשה.
לילי אזרוב מגיעה מפולין לקנדה. היא הייתה אמורה להתחתן עם סול קרמר, אך סול שמעולם לא התרחק מהסינר החמים של אימאל'ה רואה את הפליטה הזאת ונסוג מהחלטתו. לא אכפת לו מה לילי עברה ועל כך שהיא חצתה את האוקיינוס בשבילו, בלי להכירו כלל. אחיו הקטן של סול מחליט להינשא ללילי, למרות הכל. כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שנולדה להם ילדה לילי בורחת. מדוע בורחת ולאן ומדוע ממשיכה היא לשלוח אבנים לבתה? על כל אלה, ועל עוד שאלות רבות אחרות עונה ריצ'לר ברומן החדש מבית ידיעות אחרונות. הרומן מעלה איתו סוגיות מוסריות לא פשוטות, מעלה על גבי הנייר דמויות שלא קל להתמודד איתן, על רקע קנדה של שנות השישים ואילך.
לסיכום, הכתיבה מעניינת, העלילה מתפתחת בקצב טוב וקשה לעזוב את הרומן הזה במחשבות, גם לאחר סיומו. מומלץ.

לפני 12 שנים•yuli
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

מתי פעם אחרונה קיבלתם הביתה מכתב שלא היה פרסומת ו\או חשבון לשלם? המידיום של הדואר כבר איבד ממשמעותו. מדינות רבות ברחבי העולם מצמצמות את שירותי הדואר, והסניפים נסגרים לטובת אשנבים בחנויות גדולות, כך למשל בהולנד. אנחנו חלק מתרבות המייד. אנחנו רגילים לשלוח אסמס\וואטסאפ\דוא"ל ולקבל תשובה מייד [והאם התשובה לא מגיע מיד- אבוי לעונה!]. בעבר זה לא היה ככה.

בראשית המאה העשרים, אלספת דאן שחיה באי סאי, שבסקוטלנד קיבלה מכתב מאמירקאי צעיר שקרא את ספר שיריה. מכאן, מתחילה התכתבות ארוכה בין אלספת לבין מעריצה הצעיר ובה הם מתוודעים אחד לשני ואל שני העולמות השונים בהם הם חיים. כאשר פורצת מלחמת העולם הראשונה מתגייס המעריץ לצבא ובכך תמה ההתכתבות.

עשרים וקצת שנים לאחר מכן, מרגרט בתה של אלספת מצטרפת אל המאמץ המלחמתי של האיים הבריטים וגם היא משתמשת במדיום של מכתבים להעברה ולקבלה של מידע.

כך מתקדם הרומן הזה, כולו מכתבים, צעד צעד. פעם מרגרט ופעם אלספת. לאט לאט נחשף הקורא אל החיים המורכבים והלא פשוטים של שתיהן במהלך מאה שחוותה שתי מלחמות עולם, שזרעו הרס בכל מקום. מתוך החורבן צומחת אופטימיות זעירה, עם כל מכתב שמגיע.

לסיכום, אחלה ספר לחורף.. ותחזרו לשלוח בדואר מכתבים לאנשים אהובים, ולא רק מוצרים שהזמנתם באינטרנט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
גשרים של זכוכית

גשרים של זכוכית

טלי אסנין-בראל

ביום שישי האחרון היו לי כמה שעות פנויות בבוקר. התיישבתי עם גשרים של זכוכית על המרפסת, יחד עם שמיכה וכוס תה. שלוש שעות מאוחר יותר (וחצי חבילת טישו מחוסלת) סיימתי את אחד הספרים היפים ביותר שקראתי. בעודי יושבת על המרפסת עקבתי אחר מסעה של הלנה, החל מימי משפחתה באוסטריה של לפני מלחמ"ע השנייה, דרך ההתמודדות של אימה ושלה בתקופת השואה בעודן מתגלגלות בדרכים ועד לתקופה שאחרי המלחמה- בעודן עושות עלייה ומתמודדות עם חיי היום יום במדינה חדשה שנאבקת על חייה.
את הלנה, המספרת אנחנו פוגשים כדמות מבוגרת שמשקיפה על חייה בשנות התשעים של המאה העשרים ומנסה לבנות אותם מחדש. יחסי אם- בת עומדים במרכז הרומן הכה מרגש וכה עצוב. החיים שלנו מורכבים בעצם מהרבה מאוד גשרים, מסוגים שונים, הגשר הראשון שנבנה אצל כל אדם, הוא הגשר בינו לבין אימו ונדמה כי אצל בנות הגשר הזה הרבה יותר מורכב והרבה יותר מגוון.
הרבה תחושות ומחשבות עלו בי לאורך 400 עמודים של היצירה המיוחדת הזאת. בעיקר, עלה בי הצורך להרים את הטלפון ולהתקשר לאימא.
בסופ"ש חורפי וקריר, בעודי יושבת על כורסא במרפסת מכוסה בשמיכה ותה מתקרר נבלעתי לתוך הסיפור של הלנה, סיפור על גשרים. חלק מהם נבנו, חלק מהם התפוררו וחלק מהם עוד אפשר לשמר. רומן כ"כ ישראלי שמתאר את סיפורם של אנשים ששרדו את התופת של שם ונשאו אותה איתם גם אחרי סיומה, רבים מהם כבר לא איתנו, אבל הטראומה של הדור השני והדור השלישי עדיין ממשיכה לפעום בליבה של החברה הישראלית.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
התופת

התופת

דן בראון

איטליה..רוברט לנגדון..שילוב בין היסטוריה לעתיד ושמיכה.. זה כל מה שצריך בסופ"ש הקרוב בשביל לעבור את החורף האירופאי שנחת עלינו פתאום. המשטרה מבקשת לא לנסוע בכבישים, אין בעיה- ניסע ונרוץ עם רוברט לנגדון בכל רחבי איטליה בעקבותיו של דנטה, המשורר המפורסם.
רבים כבר כתבו ביקורות מהללות יותר ופחות על הספר הזה. אין לי מה להוסיף על העלילה. אני רק יכולה לומר כי בסופ"ש קפוא לצאת למסע הרפתקאות באיטליה עם המון טוויסטים בעלילה, שינויים והתפתחויות זה נפלא :)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
כלה מעבר לים

כלה מעבר לים

ג'ואנה הרשון

"כלה מעבר לים" הוא ספרה השלישי של ג'ואנה הרשון. בניגוד לכותרת שהספר קיבל באתר של סימניה "מהשואה", אין בספר שום דבר שקרוב אפילו לשואה. העלילה מתרכזת באווה פרנק, בתו הצעירה של בנקאי ברלינאי ב- 1865.
כמו בכל משפחה יהודית בעלת ממון באותה תקופה גם בנות משפחת פרנק מתיישבות מול צייר גוי על מנת שהוא יצייר אותן. אווה הצעירה מתאהבת בצייר ונגררת להרפתקאה מסוכנת לא רק עבורה אישית אלא עבור כל משפחתה. בניסיון לסיים את ההרפתקאה במינימום נזקים בוחרת אווה להינשא ולעבור לסנטה פה, ניו מקסיקו בארצות הברית של אמריקה. מדובר במקום מסוכן, מערב פרוע במלוא מובן המילה. מקום בו מקרקפים אנשים בלילות והתושבים החדשים עדיין גרים בבקתות בוץ. אווה בוחרת בדרך הקשה של לנסוע רחוק ממכל מנעמי חייה אל עבר אמריקה, כפתרון, ככפרה ונאלצת להתמודד עם הבחירות שבוצעה.

אווה צריכה להתמודד עם השילוב בין התרבות והמנהגים הגרמניים שהיא גדלה עליהם לבין התרבויות החדשות שמקיפות אותה- הילידים המקסיקנים, מהגרים חדשים וישנים ואמריקאים.

בעוד החלק הברלינאי של הספר כתוב היטב ונקרא תוך עניין, החלק שמתאר את חייהם של אווה ובעלה בסנטה פה נקרא מתוך שעמום. אם להשוות את הספר ליצירה מוזיקלית אזי מדובר ביצירה שמתחילה בצורה מעניינת אך לאט-לאט הופכת למשעממת, חסרת כיוון ועלילה. הדמויות שמקיפות את אווה חד ממדיות, העלילה לא מתקדמת לשום מקום והכתיבה מאוד שטחית.

לסיכום, התאכזבתי מאוד שקראתי את הספר. ג'ואנה הרשון כתבה שני רומנים מצליחים (שלא תורגמו לעברית) והיא מלמדת באוני' קולומביה שבניו יורק. שלקחתי את הספר לידי בחנות הספרים הייתי בטוחה שמצפה לי קריאה מעניינת על תקופה מרתקת, אך לא כך היה. לא ברור לי גם מדוע בחרה ההוצאה הישראלית לתרגם את שם הספר ל"כלה מעבר לים", כאשר השם המקורי הוא "הכלה הגרמנית" ויש לשם קשר ברור ומובהק לעלילה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
הגולם והג'יני

הגולם והג'יני

הלן וקר

ספר ביכורים מקסים ושובה לב, אשר מפגיש בין שני יצורים מיוחדים, לראשונה בתולדת הספרות. חווה, היא גולם שנוצרה על ידי רב קבליסט מתוך האדמה לבקשתו של יהודי עשיר שביקש למצוא לעצמו אישה לפני נסיעתו הקרובה אל ניו יורק. אחמד, הוא ג'ני שנלכד בתוך קנקן ושוחרר על ידי נפח סורי בסדנא שלו באמצע הלואר איסט סייד בניו יורק. חווה ואחמד נאצלים להתמודד לא רק עם השונות שלהם אלא גם עם מקום מחייתם- ניו יורק, 1899.

ניו יורק של 1899 היא עיר מרתקת, עיר שכולה מהגרים, עיר שבה הכל נע מהר ומשתנה בלי הרף. עיר שבה יום אחד אדם עני יכול להפוך לעשיר, והכל בהרף עין. ברחובות שומעים בליל של שפות, לצד כרכרות מהירות, מכוניות וחנויות ענק מרהיבות. הגולם והג'ני בהחלט מצאו אחלה עיר להיות בה שונים.

כתיבתה של הלן ווקר זורמת, העלילה דוהרת במהירות בין סיפורם של אחמד, חווה וכל הסובבים אותם. הקורא נחשף אל חייהם של המהגרים היהודים והערבים, עוד לפני שהמחלוקת שאנו מכירים היום עוד נוצרה. מהמהגרים מהעולם הישן שמגיעים לעולם חדש וזר מרותקים מהשינויים השונים שהם חווים. מופלא לראות זאת על חווה ואחמד, שאומנם לא חוו את העולם הישן של סוריה או פולין אך גם הם נסחפים במערבולת החושים הניו יורקית.

הלן ווקר יוצרת דמויות מיוחדות, שהאנושיות שבהן זועקת על פני ניו יורק הקפואה בחורף וממלאת אותה באור ושמש. כל האנשים שמקיפים את חווה ואחמד, מתמודדים איש-איש עם הבעיות שנובעות הן מההגירה והן מהחיים עצמם. כתיבתה מלווה בחן רב, עדינות והרבה מאוד קסם. היא משלבת בין אלמנטים יהודיים מסורתיים ולבין אלמנטים ערבים מסורתיים ובוחנת אותם בראי של ניו יורק של תחילת המאה העשרים.

אורכו של הרומן הפנטסטי עומד על 500 עמודים ובלתי אפשר לעזוב אותו מהיד. החל מהעמוד הראשון הקורא נסחף אל תוך העלילה ובסיומו של הספר עולה רצון אחד ויחיד- לנסוע לניו יורק. וחבל שאי אפשר לניו יורק של 1899, נראה שאז היא הייתה מדהימה אפילו יותר מהניו יורק של היום.

ברומן מעלה ווקר לא רק שאלות אודות מהגרים והקשיים עימם הם מתמודדים אלא גם שאלות פילוסופיות בעלות חשיבות רבה בדבר שילוב בין תרבויות, יחסים בין אנשים וקבלת השונה אל תוך החברה. נכון להיום (נובמבר 2013) הספר מועמד לקבלת פרס של רומן ביכורים המצליח של השנה מאתר GOODREADS, ואני חושבת שאין ספק שהפרס הולם את הספר.

לסיכום, רומן ביכורים שמשלב בין היסטוריה לבין פנטזיה, הבוחן את ההשתלבות של שני יצורים קסומים מעולמות שונים בניו יורק בשיא פריחתה. מומלץ מאוד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון

רוברט דארנטון

תמיד רציתי לדעת איך נראו החיים במאה ה- 18. זה נראה לי תמיד מקום מופלא לבקר בו. היות ועדיין לא המציאו מכונת זמן שתאפשר למטייל הסביר לקפוץ לטיול במאות האהובות עליו נאלצתי להסתפק בספרו של דארנטון רוברט "השיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון- מדריך לא שגרתי למאה השמונה עשרה". רוברט, נשיא האגודה הבינלאומית ללימודי המאה השמונה עשרה (איזה תפקיד מגניב!), בהחלט יודע על מה הוא כותב.

כל פרק בספר מסופר מזוית ראייה של גיבור אחרים. וכידוע, לא היו חסרים גיבורים במאה השמונה עשרה. כך נחשף הקורא אל חייהם של ג'ורג וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית של אמריקה; וולטר, ג'פרסון (עוד נשיא), רוסו, קונדרוסה ואחרים. הקורא נחשף אל כל גווני הקשת של תנועת ההשכלה, על שלל החידושים שבה (כמו למשל מערכת העיתונות) וכן על שלל העוולות.

חשוב להדגיש, לא מדובר בספר פרוזה רגיל עם עלילה ודמויות מובנות, אלא ספר עיון המשלב בתוכו הרבה מאוד מידע המתבסס על נבירה בארכיונים ודיאלוגים מתוך מכתבים שהתשמרו. המחבר מתרכז בעיקר בפריז שהייתה המאור הגדול בעידן של נאורות.

לסיכום, שפע של מידע על המאה השמונה עשרה, ארוזים עם ניסוח קליל והרבה הומור. אחלה בחירה של ספר לכל מי שמתעניין בהיסטוריה או בתקופה. לפחות, כל עוד לא ניתן לקפוץ לביקור ולראות בעיניים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
נערת המשי המלאכותי

נערת המשי המלאכותי

אירמגרד קוֹין

"נערת המשי המלאכותי", פורסם לראשונה ב- 1930 בברלין ונגנז מיד על ידי הנאצים. כיום, עם פרסומו לראשונה בעברית נחשף הקורא הישראלי אל אחת היצירות המורכבות והמיוחדות שנכתבו, על ידי אישה ומתארים, בשפה קלילה כיצד השילוב בין בורות, אדישות לנעשה בעולם הפוליטי וחוסר מודעות הביאו למלחמה הזוועתית ביותר על אדמת אירופה.

במרכז העלילה של "נערת המשי המלאכותי" נמצאת דוריס, עלמה צעירה וחוצפנית אשר בורחת מביתה לברלין על מנת להתפרסם בברלין ככוכבת. כישורה של דוריס: הקלדה, נפנופי עיניים והבנה של גברים. דוריס אינה חלקת לשון ואינה רהוטה במיוחד. את מחשבותיה בבליל מטורף ולעיתים חסר פשר היא רושמת בתוך יומן שחור שהוא הספר אותו מחזיק הקורא בידו. השכיל המתרגם לעברית, חנן אלשטיין , לקרב את דוריס לקוראים ותירגם את שפתה לשפה עברית חדשנית, עדכנית וקלילה.

הרומן נקרא בשטף אך לעיתים כולל חלקים בלתי מובנים, שכן דוריס בהיותה בורה נוטה לשבש שמות ויצירות מפורסמות וכן השפה שבפיה אינה ברורה תמיד. כך היא יוצרת לה מעין שפה משלה. עולמה של דוריס מצחיק וקליל, אך לא ניתן לקרוא יצירה זו במנותק מהאווירה הפוליטית בה נכתבה. הסופרת מתייחסת אל המפלגה הנאצית בעקיפין פעם אחת בלבד. אך התיאורים הרבים של חוסר העבודה, הייאוש ואנשים שמדרדרים לזונות בעקבות חוסר כלכלי, הובילו את הנאצים לקבוע כי מדובר ביצירה אנטי גרמנית, ולכן אסורה בפרסום. רק במחצית השנייה של שנות השבעים מתגלה היצירה מחדש והיא זוכה מאז למעמד של קלאסיקה בספרות הגרמנית.

אורכו של הרומן 203 עמודים בלבד. לכאורה, העלילה מתרכזת בנסיונות של דוריס לצבור מעמד של כוכבת, אך אם חושבים לעומק אזי דוריס היא בעצם בורה ואדישה, הנמצאת במרדף מתמיד אחרי המותג\ההנאה\הגבר הבא והיא לא עוצרת לשנייה. בקריאה מעמיקה יותר מתגלה יצירה נשית יוצאת דופן, נכון למועד תקופתה ובה מעמידה הסופרת בפני הקוראים מראה המשקפת את אובדן השליטה ואובססיית צריכת היתר של החברה המודרנית.

דוריס, הדמות הראשית, מתגלה כדמות בעלת כפילות מנוגדת לעיתים, היא תמימה אך מיתממת, מלאת חמלה כלפי האחר אך צינית, היא נדיבה אבל אנוכית. היא לא פוסלת בשום דרך אך עוצרת לעיתים. החוק אינו מהווה מחסום וגם אהבה אינה מהווה מטרה.

לסיכום, יצירה מורכבת בעלת מספר רבדים, אשר בקריאה ראשונה נראה כאילו מדובר ברומן קליל אך בעצם מדובר במבט מאשים וזועם על החברה המודרנית וכשליה. תרגום יוצא דופן בדיוק ובמשמעות שלו. קל אך גם קשה, מורכב אך גם פשוט. במילה אחת- קלאסיקה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli

ביקורות נוספות על "אם מישהו ידע"

אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

מצטרף אל כל המהללים.
ספר נפלא, מסוג ספרי התעלומות, הבלשות מן הטובים שקראתי. לקראת סופו לא עזבתיו עד שסיימתי. תעלומות האחת אחרי השנייה אשר אט אט נפתרות. והכל מפתיע, והעמודים האחרונים בעיקר.
מומלץ מאוד מאוד לאוהבי הז'אנר הזה, ולדעתי, ייהנו ממנו כולם.

לפני שנה•יוסי נינוה
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

בשונה מהמלצות החמות, לדעתי ספר לא טוב. חוסר אמינות של העלילה, טעויות, שלא ציפיתי למצאן אצל עו"ד שכותבת ספר.
הספר קריא. למי שלא מחפש ספרות טובה אלא להעביר זמן.
קראתי מותחנים, גם ישראלים הרבה יותר טובים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

רצח בפנימיה, המורה לדרמה נמצא ללא רוח חיים, אם הבית הודתה ברציחתו, אבל....קולות נשמעו מעבר לשיח "אם מישהו ידע?" הוא מת, זהו סוף פסוק.....

שירה ילדה ללא אבא ואמא עוברת ממשפחת אומנה אחת לשניה ובסוף מוצאת עצמה בפנימית אור השחר, היום, כשהיא נשואה באושר ליובל עורך דין פלילי מה עוד נותר לרצות, אבל....משהו מציק ולא נותן מנוח.

אם הבית זהבה שטרק אשר הודתה ברציחתו של המורה, משתחררת מבית הסוהר לאחר 15 שנות ריצוי העונש ואז לפתע פתאום נמצאה מתה בביתה, דקירות סכין בכל גופה.

ריקי ואלון החוקרים הנמרצים מקבלים עליהם את פיענוח הרצח, בעבודת נמלים מגיעים אל הקשר עם שירה, אבל שירה איננה, יובל מתמודד עם היעלמותה המסתורית של אשתו ועם החשדות שדופקות פתע על פתח ביתו.

מה הקשר בין הרצח מאז לבין מותה של זהבה?
לאן שירה נעלמה כשכל החשדות מופנות אליה?
נעמה בן טיפוחיה של שירה, איזו מעמסה היא סוחבת על כתפיה?

ספר מתח מעולה, תוצרת כחול לבן, כתיבה קולחת ומרתקת. נהנתי עד מאד.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רונדנית
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

הספר מתחיל במבוא המשתרע על גבי מספר עמודים...
הכתב הפלילי עודד ארז שומע לפתע שיחה שהתנהלה בין השיחים בלחש ושלא נועדה לאוזניו... אומנם לא לא כ"כ מתאים לעיתונאים ... אך את השיחה הזו עודד ארז החליט לנצור בליבו....
"חיפשתי אותך בכל מקום, הבהלת אותנו."
"הילדים אומרים שהוא מת, זה נכון?"
"כן."
"אני פוחדת כל כך..."
"הכול נגמר, הוא מת."
"הוא היה חי כש..."
"אמרתי לך, זה נגמר. הוא מת וזהו. אסור לך לדבר על זה, אסור לך אפילו לחשוב על זה יותר לעולם."
"השוטרים כאן, הם שואלים את הילדים שאלות."
"הם שאלו גם אותך משהו?"
"לא, אני ברחתי כדי שאף אחד לא ישאל אותי כלום."
"אם מישהו יֵדע... תקשיבי לי. אני אוֹמַר את זה עוד פעם אחת, ויותר לעולם לא נדבר על זה. את מבינה?"
"כן."
"את לא תספרי לאף אחד על מה שקרה. אסור שמישהו יֵדע."



במהלך הקריאה מתברר שמדובר ברצח המדריך לדרמה בפנימית "אור שחר" (מעון לילדים בסיכון).
המשך הספר מתרכז ב-15 שנים מאוחר יותר.
מכיוון שיש בתחילת הספר כ"כ הרבה דמויות, אני ממליצה שאת ה-50 עמודים ראשונים לקרוא ברצף כדי לא לאבד את הקשר בין הדמויות. (אני נאלצתי לקרוא בתשלומים ואז קרה שהייתי צריכה לחזור אחורנית כדי להיזכר מי נגד מי)....
טעימה קטנה מהדמויות להלן:
עו"ד יובל סלע-עו"ד העוסק בתחום הפלילי. עובד במשרד עורכי דין מכובד ואביו מונה לראש לשכת עורכי הדין. נשוי לשירה.
שירה – מורה ואם לשלושה, אשתו של עו"ד יובל סלע . שירה מפתיעה את יובל בשיחת טלפון המבשרת לו על כנס מורים של מספר ימים באשקלון מהיום להיום. שירה נעלמת ויובל מחפש אחריה...
נעמה-מסתירה סוד מאורי בעלה שמאוד אוהב אותה ואינו מבין מה שקורה איתה.
זהבה שטרק –אם הבית של "אור שחר" שלקחה על עצמה את מעשה הרצח משתחררת לאחר זמן לא קצר, נמצאת בביתה על ידי שכנתה מתה מדקירות סכין כאשר באה לבקש ממנה כוס סוכר.
מנהל המעון לילדים חוסים שמקבל מכתב איום.
ובנוסף החוקרים ריקי ואלון הבלתי מתפשרים.
במהלך חקירת הרצח מתברר שהשיחות היוצאות מהסלולארי של זהבה שטרק היו לשירה סלע (אשתו של עו"ד יובל סלע). מנקודה זו ואילך הקורא מתחיל את מרתון קריאת הספר …. המתח מתחיל… (לפחות אצלי זה היה כך…)
עקב הדחיסה של מספר רב של דמויות בתחילת הספר הקורא מתחיל להבין רק אחרי כ-50 עמודים מי נגד מי.
לאורך כל העלילה היומן של שירה מאיר ותורם להבנת העלילה והוא זה שמבצע את החיבור לדמויות המצוינות בו.
הספר מלמד על עולמות אחרים, עולם של נקמה, מחילה, סערות, צדק וכל אלה יחדיו נשזרים בעלילה הנוכחית.
הסופרת שרית מזרחי מצליחה לרקום הכל יחדיו כשתי וערב ולהעביר לנו " מרבד עלילתי" מעניין.

לידיעתכם , למרות שהספר מקוטלג כספר מתח, לא כיססתי ציפורניים...אז למצפים לכך – כנראה שתתאכזבו בנושא זה.
בעמודים 101 עד 104 מתקיים דו-שיח נוגע ללב בין אם הבית לשירה. דוח שיח של עולם "ילדי המוסדות" שאינם יודעים את הוריהם ומכירים רק משפחות אומנות. כמה עצוב וכמה כואב.
הסופרת מצליחה בכל רגעי העצב הללו להשחיל גם מעט הומור... לדוגמא היא משווה את מוחן של האמהות, לדיסק מחשב קשיח המכיל כמות זיכרון כזו שאף מחשב לא משתווה אליו.
יובל שהתרגל ששירה עושה את כל משימות הבית מתקשה לתפקד עם התאומים ותינוקת בת חצי שנה. הוא קצת מסתבך בנושא...(גברים.... חה חה חה)
בשלב מאוד מוקדם בספר הפתרון ידוע ולמרות כך המשכתי לקרוא את הספר. יש עדיין מה לשפר בדרך הכתיבה, אני חושבת שכספר ביכורים בהחלט אפשר להוריד את הכובע בפני הסופרת שרית מזרחי ....ואולי אפשר שבעתיד תיכנס למעגל סופרי המתח הידועים לנו עד היום.
למרות הערותיי על "עודף הדמויות" אהבתי ואני ממליצה בחום על הספר.
לי יניני

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לי יניני
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

ספר מצויין!להבדיל מספרי מתח רבים שקראתי,יש בו ערך מוסף.ספר שגורם לך לחשוב.הכתיבה משובחת ואין רגע דל עד הדף האחרון!פעם ראשונה שאני קוראת ספר מתח מסופרת ונהניתי עד מאוד.מחכה כבר לספרים נוספים שלה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דין דין
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

וואו. אתמול בלילה סיימתי את הספר ואני עדיין תחת ההשפעה שלו והרושם שהשאיר.
ספר מתח כמו שצריך. כתוב שצורה קולחת. ואין בו רגע דל. והסוף.... מפתיע בצורה שלא צפיתי.
בקיצור, מחכה כבר לספר נוסף של שרית מזרחי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אסתי
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

אני מודה - הספר נחמד. הוא זורם, מעניין ולעתים רחוקות אף מותח, אך - לפי דעתי, כמובן - אינו מספק את הסחורה. במקום לשקוע בסיפור, אני התעסקתי כל הזמן ביכולות של הסופרת הטרייה - איך היא מנסחת את המשפט הזה, האם תהיה נפילה בקטע הבא וכו'. בסה"כ ספר בסדר - ממליץ לאוהבי המתח השרופים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•LightOne
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

רגשי אשמה ולהבדיל רגשות נקמה יכולים ללוות אנשים לאורך כל חייהם. ב"ספר אם מישהו ידע" נתקלים בשני אנשים שאחד אכול רגשות אשמה ולפיכך מנסה לתקן את טעותו בכל מחיר ,ומנגד אחד שנוטר 20 שנה טינה על רצח ולא מוכן שהאשמים יצאו נקיים.

הספר מתחיל עם בוגרת פנימייה לילדים ממשפחות בעייתיות שנוכחת בכמה זירות רצח של אנשים הקשורים לעברה בפנימייה.היא משקרת לבעלה ונעלמת מהמכ"ם שלו ושל המשטרה.
הסופרת משכילה בכל פרק לקפץ בין מספר נשים שמהוות את שלד העלילה ומצליחה לגרום לקורא תהייה ,מה קורה כאן ? מי הרוצח ואיך תמיד המשטרה לא בכיוון הנכון.

בשונה מהרבה ספרים שהסיפור נגמר ועדיין הסופר "מרשה" לעצמו להמשיך לכתוב (למה?!) , בספר זה הפרק האחרון סוגרת מעולה את הסיפור עם מוסר השכל חשוב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
אם מישהו ידע

אם מישהו ידע

שרית מזרחי

ספר נחמד, קריא,כתיבה זורמת ורכה
לא מדהים באיכויותיו האומנותיות והספרותיות.
ספר ידידותי, לטעמי בסיווג של " ספר טיסה", למרות שאני אישית בטיסות אוהבת לחרופ...
כתיבה נעימה, הכותבת אינה מרוממת לגבהים.
ספר מתח נעים ומעניין.
גם ספר זה מוקדש למשפחתה ואימה של המחברת..

אני את שלי אמרתי ועתה - לבחירתכם!...

לפני 15 שנים•
★★★★★
•יעלי
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
5.0
דירוג
3.0
לפני 15 שנים

“ספר נחמד, קריא,כתיבה זורמת ורכה לא מדהים באיכויותיו האומנותיות והספרותיות. ספר ידידותי, לטעמי בסיו”

13/23
ביקורות על אם מישהו ידע
הבאה
אורי לוי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“הספר בכללי טוב ונהנתי לקרוא אותו. מומלץ.”