ביקורת ספרותית על אם מישהו ידע מאת שרית מזרחי
ספר טוב

---

הספר מתחיל במבוא המשתרע על גבי מספר עמודים...
הכתב הפלילי עודד ארז שומע לפתע שיחה שהתנהלה בין השיחים בלחש ושלא נועדה לאוזניו... אומנם לא לא כ"כ מתאים לעיתונאים ... אך את השיחה הזו עודד ארז החליט לנצור בליבו....
"חיפשתי אותך בכל מקום, הבהלת אותנו."
"הילדים אומרים שהוא מת, זה נכון?"
"כן."
"אני פוחדת כל כך..."
"הכול נגמר, הוא מת."
"הוא היה חי כש..."
"אמרתי לך, זה נגמר. הוא מת וזהו. אסור לך לדבר על זה, אסור לך אפילו לחשוב על זה יותר לעולם."
"השוטרים כאן, הם שואלים את הילדים שאלות."
"הם שאלו גם אותך משהו?"
"לא, אני ברחתי כדי שאף אחד לא ישאל אותי כלום."
"אם מישהו יֵדע... תקשיבי לי. אני אוֹמַר את זה עוד פעם אחת, ויותר לעולם לא נדבר על זה. את מבינה?"
"כן."
"את לא תספרי לאף אחד על מה שקרה. אסור שמישהו יֵדע."



במהלך הקריאה מתברר שמדובר ברצח המדריך לדרמה בפנימית "אור שחר" (מעון לילדים בסיכון).
המשך הספר מתרכז ב-15 שנים מאוחר יותר.
מכיוון שיש בתחילת הספר כ"כ הרבה דמויות, אני ממליצה שאת ה-50 עמודים ראשונים לקרוא ברצף כדי לא לאבד את הקשר בין הדמויות. (אני נאלצתי לקרוא בתשלומים ואז קרה שהייתי צריכה לחזור אחורנית כדי להיזכר מי נגד מי)....
טעימה קטנה מהדמויות להלן:
עו"ד יובל סלע-עו"ד העוסק בתחום הפלילי. עובד במשרד עורכי דין מכובד ואביו מונה לראש לשכת עורכי הדין. נשוי לשירה.
שירה – מורה ואם לשלושה, אשתו של עו"ד יובל סלע . שירה מפתיעה את יובל בשיחת טלפון המבשרת לו על כנס מורים של מספר ימים באשקלון מהיום להיום. שירה נעלמת ויובל מחפש אחריה...
נעמה-מסתירה סוד מאורי בעלה שמאוד אוהב אותה ואינו מבין מה שקורה איתה.
זהבה שטרק –אם הבית של "אור שחר" שלקחה על עצמה את מעשה הרצח משתחררת לאחר זמן לא קצר, נמצאת בביתה על ידי שכנתה מתה מדקירות סכין כאשר באה לבקש ממנה כוס סוכר.
מנהל המעון לילדים חוסים שמקבל מכתב איום.
ובנוסף החוקרים ריקי ואלון הבלתי מתפשרים.
במהלך חקירת הרצח מתברר שהשיחות היוצאות מהסלולארי של זהבה שטרק היו לשירה סלע (אשתו של עו"ד יובל סלע). מנקודה זו ואילך הקורא מתחיל את מרתון קריאת הספר …. המתח מתחיל… (לפחות אצלי זה היה כך…)
עקב הדחיסה של מספר רב של דמויות בתחילת הספר הקורא מתחיל להבין רק אחרי כ-50 עמודים מי נגד מי.
לאורך כל העלילה היומן של שירה מאיר ותורם להבנת העלילה והוא זה שמבצע את החיבור לדמויות המצוינות בו.
הספר מלמד על עולמות אחרים, עולם של נקמה, מחילה, סערות, צדק וכל אלה יחדיו נשזרים בעלילה הנוכחית.
הסופרת שרית מזרחי מצליחה לרקום הכל יחדיו כשתי וערב ולהעביר לנו " מרבד עלילתי" מעניין.

לידיעתכם , למרות שהספר מקוטלג כספר מתח, לא כיססתי ציפורניים...אז למצפים לכך – כנראה שתתאכזבו בנושא זה.
בעמודים 101 עד 104 מתקיים דו-שיח נוגע ללב בין אם הבית לשירה. דוח שיח של עולם "ילדי המוסדות" שאינם יודעים את הוריהם ומכירים רק משפחות אומנות. כמה עצוב וכמה כואב.
הסופרת מצליחה בכל רגעי העצב הללו להשחיל גם מעט הומור... לדוגמא היא משווה את מוחן של האמהות, לדיסק מחשב קשיח המכיל כמות זיכרון כזו שאף מחשב לא משתווה אליו.
יובל שהתרגל ששירה עושה את כל משימות הבית מתקשה לתפקד עם התאומים ותינוקת בת חצי שנה. הוא קצת מסתבך בנושא...(גברים.... חה חה חה)
בשלב מאוד מוקדם בספר הפתרון ידוע ולמרות כך המשכתי לקרוא את הספר. יש עדיין מה לשפר בדרך הכתיבה, אני חושבת שכספר ביכורים בהחלט אפשר להוריד את הכובע בפני הסופרת שרית מזרחי ....ואולי אפשר שבעתיד תיכנס למעגל סופרי המתח הידועים לנו עד היום.
למרות הערותיי על "עודף הדמויות" אהבתי ואני ממליצה בחום על הספר.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על אם מישהו ידע