ביקורת ספרותית על מים שאין להם סוף - פרוזה # מאת מיכאל שיינפלד
ספר בסדר

---

איך יודעים על ספר שהוא ממש טוב? אתה אוהב גם את מה שכתוב בו וגם את איך שזה כתוב... לכן מעטים הספרים המעולים בעיניי כי לרוב נופלים באחד מהשניים.
גם הספר הזה נפל באחד מהם.
כאן אהבתי את איך שדברים כתובים ולא את מה שכתוב.
כלומר העלילה עצמה לא התחברה לי כל כך. בחור בישיבת הסדר עובר כי מיני משברים בתהליך בעיקר עם עצמו ולא ברור למה.. מה הבעיה שלו כל רגע?
מצד שני אהבתי את האופן שהסיפור מסופר, החזרה אחורה בזמנים תוך כדי שהוא קורא מחברת/יומן שלו בזמן שהוא מאושפז בביה"ח אחרי תאונה.
תחום נערי הישיבות דווקא עיניין אותי ובאמת למדתי הרבה מהספר (מה גם שהוא באמת כתוב יפה ומיוחד) אבל מבחינה רגשית כל מה שעבר על הדמות הראשית היה בעיני ניסיון ליצור דרמה איפה שאין, לא אמין בעיני וחבל.
שורה תחתונה - תקראו אם הנושא מעניין אתכם, אם כתיבה יפה עושה לכם את זה.. אל תחפשו עלילה יותר מידי ובטח שלא אחת טובה.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על מים שאין להם סוף - פרוזה #