הציניות היתה רק בסוף לכל היתר התכוונתי במלוא הרצינות.
אני מפרידה בין דעתי על "פולחן קואלו", לבין העובדה שכמוך יש רבים וטובים שנהנים לקרוא אותו, ומוצאים בספריו תועלת. ואני לא צינית.
אם הוא הצליח לקחת רעיונות מימי מתושלח ולהפוך אותם לרבי מכר, אפשר רק לקנא בו (מי שרוצה).

לא חייבים להיות צינים! לדעתי יש בו משהו מעבר...משהו שתופס אותך.אם יש ספר שנותן לאנשים תקווה.אשרי המאמין.
אני מאמיו שאקרא בו שוב.

לעשות הכל, זה כולל לקרוא את הספר? משום שקראתי אותו לפני כמה וכמה שנים - לפני העיצוב המחודש של הכריכה. המסקנה שלי היתה, שזו פשוט דרך מסוכרת יותר להאכיל את הציבור בשום דבר חדש בעצם.
פאולו קואלו ממחזר באדיקות סחורה ישנה ועבשה, ונכון להיום זה האופיום להמונים.
הוא תפס טרמפ על הגל החדש, והגל הזה מרפד לו היטב את חשבון הבנק.
ועל זה נאמר - יחי הגאות! (רק לא על חשבוני).