ביקורת ספרותית על סוף דבר - ספרי סימן קריאה # מאת יעקב שבתאי
ספר טוב

---

ספר, לא קל לעיכול, המסופר מתוך נבכי נפשו של גבר בשנות הארבעים שחש את סופו קרב. השפה - שפה מורכבת, פתלתלה, ומסועפת. הנושא - מוות, סוף, בדידות, זרות וניכור. כל התנאים לספר קשה, ואף על פי כן, שווה קריאה.
כל הספר כולו הוא סיפור של דמות אחת בלבד. בוודאי, יש דמויות משנה ספורות אבל הם אינן רלוונטיות כשלעצמן, הן נבחנות רק מנקודת מבטו של הגבור (או האנטי גיבור במקרה הזה), שכל עולמו הפנימי מתואר בצורה מרשימה ומשכנעת. בתוך העולם הסובייקטיבי המוחלט הזה מתוארות הדמויות הקשורות אליו אך ורק באופן שהוא רואה וחווה אותם. זרם התודעה במיטבו.
אני מוכרח לציין שהתיאור של הנסיעה לאמסטרדם של מאיר הגיבור והחויות המתסכלות והמייאשות שהוא חווה, ממש הזכירו לי סיפור קפקאי על שלל חויותיו הסוריאליסטיות והמסחררות כשל עכבר שרץ במלכודת-מבוך ללא מוצא.
ראיתי שאנשים כאן אהבו את הסוף, אני עוד מנסה להבין ולעכל.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על סוף דבר - ספרי סימן קריאה #