ביקורת ספרותית על נגמרה לי המלחמה היא חסרה לי כל כך מאת אנתוני לויד
ספר טוב

---

"נגמרה לי המלחמה" הוא ספר יוצא דופן.
הוא יוצא דופן מכמה סיבות, המשמועותית מביניהן היא המחבר עצמו, שניחן בכושר אבחנה חריף ומצליח לאתר את הזוית החדה של המציאות הקשה בה נתקל בשהותו בבוסניה.
לצד האבחנה ויכולת הניסוח, אנתוני לויד ניחן גם ביושר אישי מרשים, שמאפשר לו להודות שנקודת המבט שלו קצת מוטה, מטבע היותו אנושי ומכך שחבריו נמנים על צד אחד. ומעבר לכך אף להיות כנה בקשר להתמכרות שלו לסמים קשים והעובדה שהמרדף אחרי הסטנדרט שהציבה לו משפחתו גורם לו לפתח "משאלת מוות".

אני מניח שבסופו של יום, כולנו היינו רוצים להיות אנתוני לויד לכמה שעות. להיות מסוגלים לקחת תיק ומצלמה ולסוע ללב איזור קרבות, מתוך הנחה (לא כל כך ברורה) שיהיה בסדר וכבר נמצא לנו עיתון שיקח עלינו חסות.
להיות מסוגלית ליפול לתהומות האלכוהול והסמים, תוך שאנו מקיפים את עצמנו בחבורה של אנשים אובדניים ותאבי חיים כמונו.

אבל, לרוע המזל, אנחנו אנשים הגיוניים. להיות אינדיאנה ג'ונס נשמע נחמד, עד הקטע שבו הוא ניצל מעוד כדור של צלף, רק בשביל להיתקל בגופת חבר למקצוע. זה השלב שבו כולם כבר מבינים שפנטזיות זה נחמד, אבל במציאות - זה כבר פחות כיף.
בדיוק בשביל זה אנשים כמו אנתוני כותבים ספרים כמו "נגמרה לי המלחמה". ספרים שמאפשרים לנו לטעום את הטירוף ממבטחי הספה הביתית המוגנת שלנו.

» ביקורות נוספות של ליאורר
» ביקורות נוספות על נגמרה לי המלחמה היא חסרה לי כל כך