ביקורת ספרותית על ההנאה שבאיטיות מאת מילן קונדרה
ספר טוב

---

זה לא ספר גדול ובהתאם - אין פה עלילה גדולה ומסועפת שנפרשת על פני עשרות דורות.
מה שכן יש פה זה הרהור, מחשבה, על טבע האדם והתשוקה, שמילן קונדרה רוצה לחלוק איתנו.
לשם כך הוא בונה מספר סצינות, לכל אחת יש תכלית - אבל הן לא יותר מכלים וקונדרה מודע לכך היטב.
זה מרתק לראות את המיומנות שבה קונדרה בונה את הסצינות ואז משלב אותן בדרכים לא צפויות כדי ליצור מפגשים שידגישו את הניגודים.
שבה אותי במיוחד המפגש האחרון שבו הסופר מצליח לשחרר לחופשי את אחת הדמויות מהסיפור. לא עוד היא קשורה לספר, אלא דוהרת לעבר גורל עלום משל עצמה, שאינו נתון לשליטת הסופר.


אמרתי הרבה ולא אמרתי דבר, כי אני לא רוצה להפחית מעוצמת החוויה. קחו את הספרון הזה איתכם לתור במרפאה, או סתם לשעתיים בבית הקפה הפינתי, ותגלו שאתם לא יושבים לבד - קונדרה יושב על הכסא לידכם ומנהל איתכם שיחה קסומה על הטבע האנושי.

» ביקורות נוספות של ליאורר
» ביקורות נוספות על ההנאה שבאיטיות