מייד עם פרסומו, קיבל ספרו של פרופ' דניאל יונה גולדהגן תהודה ושבחים בלתי רגילים בטיבם ובכמותם. הספר נהיה רב-מכר בינלאומי תוך זמן קצר, ונחשב כפריצת דרך בכל מה שנוגע לחקר השואה ולהבנתה. הוא ניפץ מיתוסים מרכזיים: אין זה נכון - כפי שנהגו ללמד עד עכשו - כי הגרמנים לא ידעו על ההשמדה ההמונית של היהודים: אין זה נכון שהרוצחים היו כולם אנשי אס. אס., או שאלו שעסקו במלאכת הטבח עשו כך בעל-כורחם. בתליינים מרצון בשירות היטלר, מביא המחבר עדויות ממצות לכך שהחיסול של היהדות האירופית גייס את האנרגיה ואת ההתלהבות של עשרות אלפי גרמנים רגילים. דניאל יונה גולדהגן משחזר את האווירה של האנטישמיות האלימינציוניסטית שאיפשרה את ביצוע מטרות ההשמדה של היטלר ושעשתה את הרדיפות שקדמו לכך בשנות השלושים למשהו פופולרי. גולדהגן הסתמך על עושר גדול של תעודות ארכיוניות שלא נעשה בהן שימוש עד כה, בעיקר עדויות של הרוצחים, וכך הוא לוקח אותנו אל שדות ההרג עצמם, שם, גרמנים עסקו בציד יהודים מתוך רצונם החופשי, כמו חיות, עינו אותם סתם כך, ואז התייצבו בשמחה לצד קורבנותיהם - להצטלם איתם. מיחידות הרג ניידות, דרך המחנות, אל מצעדי המוות, גולדהגן מראה כיצד גרמנים רגילים, שצמחו בחברה שראתה ביהודים תמיד משהו רע ומסוכן, המשיכו מתוך רצונם שלהם ופעלו באופן שהכתיב להם ההיגיון של אמונתם זאת. תליינים מרצון בשירות היטלר מבוסס על חיבור הדוקטורט שלו, שזכה בשנת 1994 לפרס ע"ש גבריאל אלמונד, הניתן ע"י החברה האמריקאית למדעי המדינה, כדיסרטציה הטובה ביותר בתחום של פוליטיקה השוואתית. בארה"ב זכה הספר בפרסים יוקרתיים ובגרמניה ב"פרס הדמוקרטיה", המוענק אך לעיתים נדירות.

שם הספר
ת