ביקורת ספרותית על שירת החטאים מאת יוסי אבני-לוי
ספר טוב

---

שירת החטאים / יוסי אבני לוי

הוצאת זמורה ביתן
שנת הוצאה 2010
415 עמודים

סיפורת ישראלית אני קורא בתדירות נמוכה יותר מאשר סיפורת מתורגמת. ובכל זאת, לאחר קריאת גב הספר (שהזכיר לי את "השקרן מאומבריה", אגב) השתכנעתי שהקריאה בו תהיה שווה. התכוננתי לספר "כבד" (כך הסקתי מתוך השם והכריכה של הספר) והתחלתי לקרוא.

"שירת החטאים הוא רומן אפל ומפתה המתפתל מתל אביב הטובלת בשמש אל ורשה הערפילית, שרוחות עבר חסרות מנוח משוטטות בחוצותיה. יצירה רוויה תשוקה עזה המבקשת לפענח את כוח המשיכה של הרוע, וקושרת יחד מציאות ובדיה, כישוף ומוסר, זהות יהודית והזיה.
בסגנונו רב הפיוט, היופי וההומור פורש יוסי אבני-לוי לפני הקורא גלריה ססגונית של טיפוסים שמחים ועצובים, המנסים ללא הרף למצוא תשובה לחידת נפשם ונמשכים אלו לאלו בחבלי קסם. בועז, חוקר שואה אובססיבי ממוצא עיראקי-כורדי, המחפש את יומנו של חיים מרדכי רומקובסקי, ראש היודנראט הנודע לשמצה של גטו לודז´; קפלושניק, החולם להקים מדינה יהודית בגליציה; אשתו שלומית החוקרת את כת הפראנקיסטים משולחת הרמן שסחפה את יהודי אירופה במאה ה-18; פיוטרק, צעיר פולני נאה המתחקה אחר עברה של משפחתו וגרושקה, קשיש מסתורי השומר בקנאות על חטא קדמון.
מעל כולם מרחפת דמותו המיתית והחושנית של יעקב פראנק, משיח השקר שהתיר את כל האיסורים, סגד ליצר הרע וירד אל הביבים כדי לחלץ מהם גאולה." (מתוך גב הספר)

נתחיל מזה שהספר אינו כבד בכלל, במובן הרגיל של המילה. הוא אמנם לא קלילון, שהרי ספר שעוסק בשואה קשה יהיה לו מאוד להיות כזה; אבל הוא לא דורש יותר מדי מאמצים מצד הקורא (פרט, אולי, להבחנה בין השמות המבלבלים).

יוסי אבני לוי כותב פרקים קצרים בכישרון רב. כבר מהעמודים הראשונים של הספר הבנתי שאני הולך להיכנס למסלול פתלתל שיגרום לי לצחוק בקול של השואה ופולין. הדמויות בספר שקועות כל אחת בעולמה, לכולם יש תקוות וחלומות אבל כולם מרגישים החמצה, כאב או שהם רדופים על ידי זיכרון מן העבר. דמויות פלקט – לא פה.

ומעבר לעלילת המסגרת, של סטודנט שיוצא תחת מסגרתה של מלגה לוורשה, יש גם תעלומה קטנה (לא, לא אגלה אותה), וכמה סיפורים פנימיים מהמאה השמונה עשרה וממלחמת העולם השנייה. עם זאת, הספר ישראלי מאוד ומצחיק – קל מאוד להתחבר אליו והוא סוחף לקריאה מהנה.

בנוגע למין – יש הרבה, ביזארי יותר וביזארי פחות. אני הרגשתי שברוב המקומות הנסיבות מצדיקות את התיאורים, אבל בחלק מהקטעים תיאורי הסקס היו מיותרים לחלוטין. עוד נושא שהפריע לי בספר הוא "העלילה המוזמנת" – חלק מהאירועים כמו התרחשו במכוון כדי לגרום לאירועים אחרים להתרחש. ובכל זאת, זה לא הפריע לי עד כדי כך שאחשוב שהספר עשוי מפלסטיק.

לסיום : ספר ישראלי עם דמויות לא שטוחות, מצחיק וסוחף. מדבר על השואה ובכל זאת לא נסחף לתיאורים קיטשיים שוברי לב ולסגנון הספרות הכבד לקריאה. סיפור שמערב בתוכו את ההווה, העבר וכמה אמונות. בגדול, הספר מהנה מאוד ושווה קריאה. מומלץ.

"'יהדות איננה עניין של השערות', אמר הרב בקול נמוך. 'יהדותו של אדם נקבעת על סמך עובדות בדוקות.'" (עמוד 352)

(על הסופר, מתוך גב הספר: )
יוסי אבני-לוי הוא מחבר רב-המכר עטור השבחים איש ללא צל, חתן פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 2007. שירת החטאים הוא ספרו החמישי.


דור

2.10

קישור לבלוג : http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1650038

תודה רבה לתפוז אנשים ולפורום ספרים וספרות

» ביקורות נוספות של shortcuts
» ביקורות נוספות על שירת החטאים