ביקורת ספרותית על שירת החטאים מאת יוסי אבני-לוי
ספר טוב

---

גותיקה יהודית

בעז, סטודנט להיסטוריה ממוצא כורדי, (ולא אשכנזי כמצופה) יוצא לורשה, לאחר שזכה במלגת מחקר, להצעת מחקר בדויה, לפיה יש בידיו מידע העשוי לחשוף את יומנו של חיים רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז', ומי שכונה מלך היהודים, שנחשב לשנוי במחלוקת, מה שעשוי להוות סנסציה עולמית בקרב חוקרי השואה, הטוענים שרומקובסקי, מעולם לא כתב יומן.

היומן הדמיוני שבעז מחפש אחריו בורשה ובלודז' מניע את עלילת הספר האפלה, שקשה לעתים להחליט, אם היא גרוטסקית, או גותיקה יהודית, הלוקחת את הגרוטסקה לכיוון הנשגב, המסתורי והעל טבעי, ובכך היא הצליחה לבלבל אותי כספרות שבסגנונה מתפרעת והופכת לחתרנית.

יוסי אבני לוי, בספרו שירת החטאים, עוסק במשיכה וברתיעה שלנו לתקופות אפלות בעברנו היהודי. אחת מהן, שייכת לכת הפרנקיסטים, אותה יסד יעקב פרנק, במאה ה-18, שהאמינה בחטאים ובפריצות מינית, כאמצעי להבאת הגאולה. "רק האיש החוטא יכול לכפר על עוונותיו."

שלומית, אישה בשנות הארבעים לחייה, חוקרת את כת הפרנקיסטים במסגרת עבודת דוקטורט. המנחה שלה הוא נזיר ישועי, שפעם ראה מסמך, במרתפי מנזר, שנשמר כסוד כמוס, שאם ייחשף, הוא ישנה את ההיסטוריה הפולנית והיהודית. שולמית, כמו בעז, מנסה להתחקות אחרי מסמך, שספק אם הוא קיים.

יעקב פרנק ורומקובסקי, מייצגים בצורה שונה מנהיגים שפעלו בניגוד לנורמות היהודיות והמוסריות, לעתים עד לאיבוד כל רסן וצלם אנוש, אך בצורה פרדוקסאלית, הם היו חדורים בתחושת המעשה הנכון במציאות הבלתי אפשרית. שלומית ובעז, מרגישים שמושאי מחקרם משתלטים על נפשם.

לעלילה נוספות דמויות, ההופכות אותה לסבוכה, קפלושניק, מנהל ארכיון יהדות פולין, בו נשמר תיעוד הנספים בשואה, מאמין שהציונות, היא טעות היסטורית ואחריתה שואה נוספת, אותה הוא מבקש למנוע באמצעות חזון הזוי להקמת מדינה יהודית בגליציה. פיוטרק, הוא צעיר פולני יפה ומפתה, שלחרדתו גילה שיש לו עבר יהודי, המבטא את הקשר הסימביוטי בין הנצרות ליהדות, בין החטאים לגאולה.

בעז, בהתחקות אחרי היומן האבוד, פוגש בגרושקה, קשיש יהודי, ניצול גטו לודז', טיפוס מסתורי, שבעברו סודות אפלים. האם הוא יכול לספק קצה חוט לשאלה, האם קיים יומן לא ידוע של רומקובסקי? האם היומן עשוי לתרום להבנת הנפש האנושית, בתקופה בה הרע והטוב, התקיימו לעיתים זה לצד זה כהפכים. כמו העובדה שרומקובסקי, חסך ממזונו בכדי להציל ילדים יהודים, ומצד שני, הוא שלח אותם באקציות הגדולות אל מותם.

בעז, חשב שהתאהב באגניישקה, מלצרית פולניה צעירה ויפה, אך הוא לא ממש מסוגל לאהוב. יש לו כמיהה אל מחוזות הכאב, כשילדים אחרים שיחקו כדורגל, הוא בדמיונו מכר סיגריות לגרמנים בכיכר שלושת הצלבים, קללה שממשיכה לרדוף אותו ככישוף.

זהו ספר סבוך, אפל ומאתגר הכתוב בשפה נפלאה וגמישה, הוא מעלה רעיונות מקוריים, הקשורים בהיסטוריה היהודית, ובתקופותיה האפלות, מהן הוא משליך על נפשם של בני האדם, לעולמם האפל והשפל, בו הם נאבקים בדרכם, בכמיהה לחוות את חטאי גן העדן האבוד. יש לספר הזה מסקנה ממש לא מפתיעה, אנחנו כמו גיבוריו של הספר, מעט אבודים ולא פעם חוטאים, מה שגורם לנו לעתים לבקש לעצמנו גאולה אישית, במקומות אפלים ובלתי צפויים, שאולי מהם יבליח האור.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על שירת החטאים