מצרפי המקריםיואב בלום13נהנתי. היו כמה רגעים שחשבתי לעצמי- הי! זו פשוט גאונות צרופה. למשך יומיים אחרי הקריאה הפכתי להיות קצת פרנואידית, מנתחת מסביבי כל דבר ומנסה לחשוב איך מישהו היה יכול לצרף לי את מה שבדיוק קרה אבל גם היו רגעים שהעיניים שלי דילגו קדימה לפסקה הבאה כי ההסבר היה קצת מיגע. בהחלט מצאתי את הרעיון של הספר מרענן למדי. אחרי כמעט חצי שנה של ספרים שפשוט לא טובים ולא רעים מספיק כדי שיהיה בא לי לכתוב עליהם ביקורת, קראתי את מצרפי המקרים. הסוף היה צפוי למדי אבל עדיין נהנתי לקרוא אותו. כמו ההנאה של הסרת עטיפה ממתנה גם אם יודעים מה מסתתר מתחת. אז אם אני ממליצה? בהחלט כן. העביר לי את שבת אחה"צ במהירות רבה. אולי אפילו אקרא אותו שוב. אז שורה תחתונה, תהנו!!
חוק הקוסמים הראשוןטרי גודקינד6עלילה מרתקת, לא משאירה זמן לנשימה. כל רגע קורה משהו רעיונות מקוריים קופצים בין הדפים, רגשות משתולים, קור, כאב, סאדיזם, אהבה, הגבול הדק בין האמת לשקר והחוקים שבין לבין. זה מה שתמיד אהבתי בספרי פנטזיה, את האפשרות לצאת מהמציאות ולדון בשאלות מהותיות על רקע שלא נוגע בדבר. בצורה כמעט פילוסופית אבל קלילה הרעיונות של גודקינט מועברים. יש אנשים שיראו אותו כמיגע אולי בהתחלה, מגעיל או ברוטאלי. אבל אם מתעלמים מכל זה (או שדווקא לא, מה שמוסיף לקסם האפל של הספר) מתקבל ספר מעניין בהחלט.
שם הרוחפטריק רותפס16רותפוס בכתיבה יחודית ומרשימה הופך את הדיו מחוויה חד מימדית להוויה של תמונה נשקפת. שם הרוח מנגן על הנימים הכי עדינים, הפחדים הגדולים והאמת הערומה בפשטות ובקלילות מעוררת קנאה נובלה הטובלת את מכחולה בנסיון שרבים נכשלו בו לצייר התהוות של גיבור, גנב, שקרן תסמכו עלי, אתם לא תצליחו להפסיק לקרוא עד שתגיעו לסוף ואז תתעצבנו שרותפוס עדיין לא כתב את הספר השלישי בין ספרי הפנטזיה הטובים שנכתבו לאחרונה. תהנו
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון7ספר נחמד, סגנון רומנטי. מסקנה שפיתחתי אחרי קריאה של עשרה עמודים בערך. אי אפשר לומר שהתאמצתי ממש קשה כדי לסיים את הקריאה, זה לא מסוג הספרים האלה, אבל החוויה שלי בסיום הייתה- אוקי, נחמד אבל זהו. בעצם העלילה די צפויה וברורה מאליה, מתרפקת על זכרונות ובקיצורו של דבר מאוד טרגית ורומנטית. ספר לא מפתיע או מחדש אז אם יש לכם זמן לבזבז כמו את אחה"צ של שבת שלכם אני ממליצה שתהרגו אותו על ספר שקצת יותר שווה את זה :)
הפרדס של עקיבאיוכי ברנדס4הספר הזה פשוט עיתונות גרועה. חברים שלי שקראו את הספר התלהבו ממנו אז מצאתי את עצמי יום אחד פותחת אותו כדי לראות על מה כל הרעש. ברנדס לא כותבת טוב. אם אתם מחפשים להנות מכתיבה טובה על תיקחו את הספר הזה. אם לעומת זאת אתם אוהבים את פינת הרכילות בעיתון אז אולי הספר הזה בשבילכם. ברנדס מתיימרת להבין את האנשים שהיא כותבת עליהם אבל לדעתי זה גובל בהוצאת דיבה ולשון הרע. מזל שהם מתים אחרת כנראה הם היו תובעים אותה...
הנסיך האובדפרנסס הודג'סון ברנט4אני לא רוצה להמעיט בערכו לכן לא אכתוב בקורת אבל אני בהחלט ממליצה לכולם לקרוא אותו. זה מסוג הספרים שנותנים לך את הרצון להיות שם, להיות הגיבור, הוא הופך למודל החיקוי שלך. אני מקווה שתהנו ממנו כמו שאני נהנתי.
מחוננת - שבע הממלכותקריסטין קאשור2לכל הפמיניסטיות שבינינו, הספר הזה בשבילכן. ולכל הבריאים בנפשם, לא מומלץ =) (בלי לפגוע בפמיניזם, הספר הזה פשוט קיצוני ולכל אוהבי הפנטזיה, יש ספרים יותר טובים מזה....)
קול למתים אורסון סקוט קארד3ספר מדהים,מלא מחשבה,מיסתורי,מלא ברעיונות מבלבלים הדורשים זמן מחשבה ושבינהם צריך לנתב ולהבין מה נכון, מה לא ומה מסוכן . אורסון סקוט קארד: דמגוג,מלא באמונות ודעות הכותב את דעותיו בין השורות,גאון לא מבוזבז והפכפך. אז עם כל ההקדמה הזו לספר השני בסדרה של אנדר שאין מילים לתאר אותה, תחליטו בעצמכם האם לקרוא. אבל הישמרו הסכנה מידית עם הכניסה לעולם של אנדר. אז תרימו את החומות וחזקו את הביצורים וקדימה! השער של האוייב נמצא למטה! (נ.ב ההקדמה הנ"ל מייחסת את עצמה לכל סדרת אנדר וחלקה לצל)
פרשת גבריאל תירושיצחק שלו0הספר הזה הוא הספר הטוב ביותר שנדרשתי לעשות עליו עבודה בספרות... הערכים שם מובאים בצורה קלילה, מובנת מאליה ובלי להרגיש הספר מנתב אותך בדיוק למקום הנכון מבחינה רגשית. שמחתי למצוא פינה ספרותית יפה ומשמעותית בין כל הזבל שממציאים היום ועוד קוראים לו ספרות ושאנחנו התלמידים עוד אמורים לנתח!!!
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר15שתיים ורבע בלילה. חזרתי מבייביסיטר פחות או יותר לפני... שעה. ואני לא עייפה. אין לי כוח לקרוא, אין לי שום מוזה או השראה להמשיך ממנו סיפור, והסקייפ וסימנייה כבר מרוקנים בשעות האלו. אז כנראה שתצטרכו לסבול אותי בתקווה שהביקורת הזאת תעייף אותי ותמנע ממני לעשות נזקים בלתי הפיכים לאנושות. אוי אוי, ארטמיס ארטמיס, הייתי בטוחה שאיבדתי אותך!! ולא היה לי כסף להחזיר לספרייה על אובדנך. אומרת הילדה שרק היום גילתה שיש לה יותר ממאתיים שקלים בכיס טוב נוו, היה לי כסף אבל לא היה לי הרצון (; אחרי חיפושים וסריקה הולכת וחוזרת אחרי הספר האבוד גיליתי שהוא היה בין הספרים על הספרייה שלי רק הפוך ובגלל זה לא מצאתי אותו. הוו, אני הגאונות בהתגלמותה. ארטמיס מכה שנית (סוף סוף!! שנים אני מחפשת את הספר הזה!! שנים!! (ורק לפני כמה חודשים תמימים קראתי את הראשון -.-), ובגדול, כיאה לארטמיס פאול ולסופר המוכשר אואן קולפר. אז ככה, מזימות בממלכת הפיות, כמובן שהאצבע המאשימה מופנה היישר לעבר ארטמיס, ששקוע בכלל בבעיות שלו, עם אבא שלו שמוחזק בידי המאפיה הרוסית ואמא שמפקחת אחרי כל צעד שלו (וגם שולחת אותו לפסיכולוג, הו, הזוועה אחרי הקריאה שבה קולטים שארטמיס נשלח לפסיכולוג) ומונעת ממנו להביא תוכניות מרושעות לפעולה. בסופו של דבר, האם יש מצב שארטמיס והפיות ישתפו פעולה? ספר מעולה, עלה בגדולתו של הקודם, הרבה יותר מובן ומוסבר, קולפר התעלה על עצמו, לא ידעתי שאפשר לעשות את זה. למרות שתמיד יש מה לתקן, הספר דורש חמישה כוכבים. זה ספר מצויין להעביר איתו את יום כיפור, העלה לי חיוך על הפרצוף והשכיח ממני לזמן מה את העולם החיצון. הייתי שוקעת בעוד תיאורים חפירה ופירוטים על החפירה, אבל אני חצי ישנה פה, הביקורת הזאת עושה אותי מנומנמת (ZZZzzz...). ~ נמנמנמנמ 3: ~ אואן קולפר הגאון. ספר שהוא פצצת קריאה מדהימה. אני דורשת המשך. והייתי מאיימת על מישהו אם לא הייתי חוששת להירדם באמצע (:O). אני אלך לי לישון, ואקום בבוקר עם תקווה לראות שיצור חיי כלשהו ייצור איתי קשר. אבל מצחיק לראות שדווקא אחריי יום מתיש ומלא בילדים שמקפצים לך מול הפרצוף (למזלי ולמרבה האירוניה, דווקא שעשיתי בייביסיטר הילד ישן כל הזמן. פוקס :O) אז מצאתי את עצמי חושבת דווקא על הספר הזה. מה יש לומר? אואן קולפר שיחק אותה שוב, לילה טוב לך, ארטמיס.
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר8~יכולים להיות ספויילרים~ עוד לפני שקנו לי את הספר חיפשתי באינטרנט את הפרק הראשון. לצערי הרב, מצאתי רק באנגלית. למזלי הטוב, הצלחתי לתרגם את כל מה שהיה כתוב שם, חוץ משתי שורות מבלבלות במיוחד. בהתחלה הרגשתי שזאת הייתה טעות לקרוא את התרגום, כי אחרי זה הייתי חייבת לגלות את ההמשך. החלטתי שאני פשוט חייבת לקרוא את הספר, אז הלכנו לסטימצקי וקנינו אותו. מייד כשחזרנו הביתה, התחלתי לריב עם אחותי מי תקרא אותו קודם. לא היה אכפת לי, ופשוט לקחתי אותו והתחלתי לקרוא כשהיא מסתובבת עם פרצוף זועף וקוראת את הספר האחר שקנינו. *** נעבור לספר עצמו: השינוי שחל בארטמיס היה די גדול. מפושע הוא הפך לנער בן 13, שמתגעגע לאבא שלו ויעשה הכל כדי להחזיר אותו. למרות שכל זה מרגש ועצוב, אני בטוחה שכמה העדיפו את ארטמיס האכזרי יותר. זה שחוטף פיות ומבקש כופר. בהתחלה גם אני חשבתי ככה, אבל העובדה שהוא עדיין היה גאון ואהב לשחק "במשחקים הקטנים שלו" די עזרה לי להתגבר על השינוי הגדול. אני אוהבת לתת צבעים לספרים שאני קוראת. הספר הראשון היה אדום והספר השני היה תכלת בהיר. אדום, בשביל ביתיות. הרי ארטמיס באותו מקום כמעט לאורך כל הספר, ודי אהבתי את המקום הזה. הספר השני, תכלת- ההפך מאדום. תבינו לבד את המסקנות. לכל ספר היו חסרונות, אבל חסרונות שונים וזה מה שגרם לי להתלבט. ההתלבטות הסתיימה בגלל קטע תמים אחד, ובו מאלץ' הופיע. עם כל כישרון הכתיבה שיש לסופר, הוא היה חייב להרוס את הכל עם מה שאני לא אפרט עליו כדי לא לתת ספויילרים. *** יש כמה דברים שהיו האהובים עליי בספר- 1. רגעי המתח בהם אחת הדמויות (על מי אני עובדת? אני מתכוונת לארטמיס) היו בסכנת מוות. 2. ההתחלה. בהתחלה ראו בבירור את ה"ארטמיס הישן" שאהב להתחכם והיה לו מוח גאוני שאין לערער עליו. 3. הסוף- ארטמיס סוף סוף משתנה, ומוצא נקודה קטנה של טוב בתוכו. 4. המילה "ד'ארויט". לסופר יש על מה להתגאות כאן. אני רק מקווה שעד הספר הבא אני לא אשתגע יותר מדי. יש לי הרגשה שאת הספר הבא אני הולכת לחבב, אולי אפילו לאהוב. וכאן, למרבה הצער\שמחה, נגמרת הביקורת. מייטי♥
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר7העלילה נמשכת, הוא מתוק הבכור שלי, גם תולעת ספרים וגם עקשן שלא מרפה (אני מניח שכשיגדל, תכונה זו עשויה להועיל- לפחות כך אני מקווה). אז קראתי את השני בסדרת ארטמיס פאול (יש שש ספרים בסדרה עד כה למיטב הבנתי), כדברי בכורי, "הספר הראשון הוא הכי פחות טוב, אתה חייב להמשיך". כשאלתי "אם הספר הראשון כה בינוני, מה גרם לך להמשיך לשני ולשלישי וכן הלאה?" "סדרות" הוא ענה, "אני לא יכול להפסיק באמצע". כאמור העלילה נמשכת, דרישת כופר מגיעה לשחרור אביו של ארטמיס, והעם מלמטה פונה לארטמיס כדי לברר על סחר שמתקיים בין העולמות, סחר עם מניעים מפוקפקים (סוללות אצבע, כן אני יודע שזה נשמע תמים- אבל זה לא, לא בידי גובלינים ורובי לייזר סופטנוז, תקראו תבינו). על מנת לא לספיילר, אספר רק זאת: ארטמיס עוזר לפיות, הם מנסים לעזור לו. העלילה מסתבכת כשהעולם למטה עובר הפיכה אלימה, כאשר רוט והולי בעולם שלנו עם ארטמיס. שמחתי לגלות שמר דיגמס, הגמד הערמומי עם פעילות המעיים הבלתי סדירה חזר לעלילה. בספר זה אנו חוזרים ומתוודעים לדמויות שכבר הכרנו וזה תמיד נעים. כפי שציין אמיר הספר השני טוב יותר מהראשון.
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר5קודם כל, מעולה. בהתחלה הייתי בטוחה שאני אדרג אותו כ"טוב", ואוסיף שהוא פחות טוב מהראשון. העלילה פחות זורמת (רק בהתחלה !), אבל יש ספרים ממש "תקועים" וזה לא מתקרב לתקוע. הסוף מאוד ריגש אותי, וכדי לא להרוס לכם את הקריאה, אני רק אוסיף, שהסדרה הזאת היא בין הטובות ביותר (;
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר4זהו הספר שאליו הכי פחות התחברתי מהסדרה, בהחלט ספר טוב, אך פחות מהשאר. נהנתי כמובן והספר מתח ומשך אותי כמו תמיד, אך העלילה עצמה הייתה פחות מעניינת למשל מהראשון, או השלישי. למרות הכל, מומלץ.
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר3בתחילת הקריאה, לא הבנתי הרבה פרטים, ולכן לא ציפיתי שישתפר שבמהלכו. לשמחתי, טעיתי. הכל מתברר ככל שממשיכים לקרוא, ומאוד מצא חן בעיני התחכום של כל המהלכים המתוארים בספר, גם כשנראה שהכל אבוד. העלילה בנויה באופן מעודן, הבדיחות שנונות, והדמויות בעל אישיות מעניינת. התלבטתי האם להעניק לספר 4 או 5 כוכבים, ואני מצטער על כך, אך החלטתי להעניק לו 4. זאת משום שתחילה לא הבנתי פרטים רבים בעלילה, כמו שכבר ציינתי. גורם נוסף הוא ריבוי פרטים טכניים שלא הבנתי, שקצת פגעו בעקביות של העלילה. אך שלא תטעו, הספר בהחלט מצוין!
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר3הספר הזה לא ש דיבר אלי. הוא לא היה מעניין כמו הספרים האחרים של ארטמיס פאול. הספר מספר על ארטמיס פאול שמנסה לשחרר את אבא שלו מהמאפיה הרוסית. אבל בעולם שמיתחת לפני האדמה מתרחש מרד הגובלינים שמיסדת אותו אופאל קובוי בכוונה לשלוט בעולם מיתחת ואז בעולם מעל. איך זה יגמר? ארטמיס יצליח לשחרר את אביו? האם משמר הלפרקונים יצליח לנצח את הגובלינים?
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר2ארטמיס פאול חוזר בהרפתקה מסחררת, גובלינים, יריבות וכמובן חיפושו אחר אביו האבוד. הוא משתף פעולה עם סרן הולי שורט ויחד איתה עם באטלר ועם המפקד הם יוצאים למסע להצלת אביו של ארטמיס, ולהצלת ממלכת הפיות. הדעה שלי : (סמיילי מאוהב). התקציר עצמו: מזימה חשאית מתרקמת בממלכת הפיות. כנופיית הגובלינים, בווה קל, הולכת ומתחזקת. מישהו עומד מאחוריה. סרן הולי שורט ממשמר הלפריקונים בטוח שזה לא אחר מאשר ארטמיס פאול, האויב המושבע שלה. אבל לארטמיס דאגות משלו. הוא נמצא בדרכו למבצע חילוץ מסוכן בצפון הרחוק, שם מוחזק אבא שלו בידי המאפיה הרוסית. האם הפעם יאחדו כוחות בני האנוש ובני עם הפיות? האם יחד יצליחו לגבור על כוחות הרשע שמעל ומתחת לפני האדמה?
ארטמיס פאול - התקרית בקוטב הצפוניאואן קולפר2ארטמיס חוזר אלינו בהרפתקאה נוספת עם בני הפיות. הפעם אבא שלו נכנס לתמונה, כן אותו אבא שנעלם ואשר, ארטמיס נחוש להחזירו הביתה בכל מחיר שידרש. אני חייבת להודות, זה פשוט תענוג לקרוא את ארטמיס פאול. לאדם מבחוץ, הסדרה הזאת יכולה להראות ילדותית למדי. פיות? ילד בן 12 גאון? תחבולות...? זה לא נשמע מיוחד במינו, לא קטניס ופיטה במחוז 12 ההרוס, לא הארי פוטר הנלחם נגד אתם-יודעים-מי... פשוט ילד גאון ועשיר ופיה בשם הולי. לא ממש ביג דיל. אבל ברגע שמתחילים לקרוא, מבינים כמה אואן קולפר יודע לכתוב. הוא כותב בכישרון כזה, שהעולם שהוא בונה אמיתי כל כך! זה מתחיל בשפת דיבור וביטויים של בני הפיות ועד לאמונות רווחות ואגדתיות מסוימת, המשלבת בסיפור פן אגדתי, מיסטי. אני מאוהבת בסדרה הזאת, זה נכון. בייחוד בארטמיס. הוא קר וחד מחשבה, אבל לפעמים הוא צריך את ההורים שלו לצידו שינהלו לו את החיים. לפעמים הוא צריך להיות אנושי יותר. במהלך הרפתקאותיו הוא נהיה כזה, בזכות חברותו ההולכת ונקשרת עם סרן הולי שורט - זאת שחטף אותה בספר הקודם בשביל כופר זהב פיות. בספר הזה הם מתיידדים יותר וכל אחד עוזר לשני. הפיות עוזרים לו למצוא את אביו ולשחררו מהמאפיה הרוסית והוא עוזר להם לסכל מזימת השתלטות של הקצין המודח קאדג'ן וחברתו הפיקסית, אופאל קובוי. ממליצה מאוד ובמיוחד. שרה :)