סתם שתדעו, אני חובבת גדולה ספרות ערפדים, מכשפות, אנשי זאב ושאר ירקות !
לספר יש עוד 2 המשכים שלא יצאו בעברית, ניתן למצוא אותם אונליין באנגלית- כדאי ! (בביקורת שלי אני מתייחסת גם לשני ההמשכים)
בקצרה - דיאנה נצר למשפחת מכשפות ידועה, מתעניינת יותר בעולם האקדמיה כשנופל לידיה ספר מיוחד
ופתאום כל העולם העל טבעי בעקבותיה והיא מגלה דברים על עצמה ועל כל מה שקשור לעולם העל טבעי.
כמובן שמעורב פה גם ערפד מסוקס ויפה תואר, והרומן האסור ביניהם, הוא בעצם המסגרת לספר הזה.
אז מה יש לנו פה? ערפדים, מכשפות, שדונים, מסעות בזמן, העשרות היסטוריות, העשרות בנושא יינות ;),וגם קצת תיאורים סקסיים...

ניכר שהסופרת היא אשת אקדמיה ומומחית בתחומה, ממש ספר כלבבי.
אבל מעבר לכל, אהבתי את המסר האנטי גזעני והפלורליסטי בספר, אהבתי שהאהבה מנצחת את השנאה והדיעות הקדומות.

ותוספת קטנה יש סדרה שנעשתה על פי הספרים- ובניגוד לסרטים\סדרות שנעשו על פי ספרים- כאן הגיבורים ממש נראים כפי שמתוארים בספר. שווה לצפות!

ברוכים הבאים לעולם הקסום והמכושף שיצרה דבורה הרקנס, עולם שבו אין רק בני אדם, אלא גם מכשפות, ערפדים ושדים, וכולם חיים אלה לצד אלה. מישהו אמר "דם אמיתי"? זו גם האסוציאציה הראשונית שהייתה לי, אבל ככל שמתקדמים בקריאת הספר מבינים כמה הסדרה דלה לעומת העושר והעומק שיש בספר הזה. העושר והעומק האלה גם מוכיחים שהספר לא ניסה לרכוב על גל סדרות/ספרי הערפדים של השנים האחרונות. מדובר כאן ביצירה בסדר גודל אחר לגמרי.

גיבורת הספר היא דיאנה בישופ, חוקרת בתחום האלכימיה מאוניברסיטת ייל ונצר למשפחת מכשפות, ובאופן ספציפי יותר – צאצאית של ברידג'ט בישופ שנתלתה בעוון עיסוק בכשפים בתקופת ציד המכשפות בסיילם. היא מגיעה לספריה של אוניברסיטת אוקספורד כדי לחפש ספר מסוים עבור עבודת המחקר שלה. הספר הוא "אשמול 782", ספר עתיק ונדיר, ודיאנה, הודות ליכולותיה העל-טבעיות, מבחינה מיד שמדובר בספר מכושף. האינטראקציה שלה עם הספר גורמת לסערה בעולם של יצורים על-אנושיים, ובאופן כמעט מיידי, הספריה מתמלאת בשדים, מכשפים וערפדים שכולם מנסים להניח את ידם על הספר הזה. אחד הערפדים הוא מתיו קלרמון, חוקר בעל שם בתחום הגנטיקה, ערפד עם פז"ם ארוך למדי על פני האדמה, שמנסה בו-זמנית להשיג את הספר ולהגן על דיאנה בישופ מפני שאר היצורים. דיאנה וקלרמון מתאהבים, אבל בעולם המכושף שבו הם חיים, יש כללים ברורים מאוד ואסור ליצורים מסוג אחד להתערבב עם יצורים מסוג אחר, ועד מהרה, הם מוצאים את עצמם בסכנה גדולה.

לוקח לספר זמן לתפוס תאוצה, ההתחלה שלו איטית מאוד. דבורה הרקנס בונה לאט לאט את העולם הזה שילווה את הקורא לאורך כמעט 700 עמודים. יש סיפור רקע, יש המון פרטים היסטוריים. מדובר כאן על סופרת יסודית מאוד שעשתה עבודת מחקר רצינית ויצרה עולם שבאמת מרגיש לפרקים אמיתי מאוד. ההקדמה הזאת הייתה קצת מייגעת, אבל לא כדאי להתייאש. ומהרגע שהסיפור תופס תאוצה, אי אפשר להניח את הספר מהיד.

כל מי שקרא בשנים האחרונות ספרים על ערפדים או צפה בסדרות/סרטים בנושא יוכל לזהות בספר את האלמנטים הקבועים. מתיו קלרמון הוא ערפד "זקן" מאוד, מורכב וכועס. הוא צד בעלי חיים וניזון מדמם. הוא יצרי ומיני מאוד. מצד שני, דבורה הרקנס לא מסתפקת באלמנטים הנדושים הללו והתוספות שלה מעניקות לערפדים ייחודיות. היא אף מזלזלת בתפיסות המקובלות לגבי ערפדים ולועגת להן בכמה מקומות לאורך הספר. אצלה הערפדים יכולים לאכול גם מזון של בני אדם, יכולים לישון ולא חייבים לבלות את ימיהם בארונות מתים מתחת לאדמה.

הספר הזה הוא אמנם בבסיסו רומן ערפדים שכמיטב המסורת רווי תשוקה ויצרים, אבל הוא הרבה יותר מזה. הרומן בין מתיו לדיאנה הוא המנוע שמניע את העלילה, אבל הוא רחוק מלהיות העיקר. הספר כולל המון היסטוריה, חלקה אמיתית וחלקה מומצאת - על התפתחות האלכימיה והפיכתה למדע, יש בו ניסיון להתחקות אחר מקורותיהם של היצורים העל-טבעיים ולקבוע ממי הכול התחיל. יש בספר הרבה מיתולוגיה, מתח וכן, גם רומנטיקה מענגת. זה ספר מכושף ומכשף. חסרונו היחיד: הוא הראשון בטרילוגיה ששני הספרים הנותרים שלה לא תורגמו לעברית. הספר מסתיים בצורה שלא משאירה ברירה אלא לעבור לספר הבא בתור. מצד שני, לא תשמעו אותי מתלוננת!

מומלץ, לא רק לחובבי "דם אמיתי" ו"דמדומים".

הדבר הכי מרגש שקראתי לאחרונה הוא ליל כל המכשפות של דבורה הרקנס.
יש רק בעיה אחת קטנה,- טרם תרגמו את החלקים השני והשלישי לעברית.
מה שבכל זאת מרגיע הוא שהספר הראשון עבה, ולא נגמר בקלות.
מה שפחות מרגיע הוא שהוא בכל זאת נגמר בסוף..
המחברת היא מכשפה גם בחיים האמיתיים.
לא במובן מכשפה רעה, אלא באמת, אשה בעלת כוחות קסם אדירים.
מי שרגיש יקלוט זאת מהאנרגיה של הספר, ומתמונתה בכריכה הפנימית.
פעם סיפר לי מורי ורבי אליהו ז"ל ששלמה המלך, כשאמר -
אין חדש תחת השמש, התכוון לכך שעד לביאת המשיח,
יהיה עדיין המוח האנושי במצב מוגבל, ולא יוכל להמציא שום דבר שהוא באמת חדש.
כל מה שנבחר לחשוב עליו, להמציא ולפתח, כבר בעצם קיים,
ואם לא קיים פה, אזי קיים בכוכב אחר או במימד אחר.
הקבעון שיש למליוני אנשים בכוכבנו על פיות, מכשפות, ערפדים, שדים, חוצנים,ישויות,מלאכים וקוסמים,
מאשר את קיומם בדרך זו או אחרת.
הספר כה עמוס בסודות וחכמה צרופה שקשה שלא להתלהב ממנו.
וזהו עדיין אנדרסטייטמנט פרוע!
(ואם המסר איך שהוא עוד לא חילחל - לקמט ולזרוק לפח את
רשימת הקריאה העתידית ולרוץ לקנות את הספר..)

ספר מצוין.
670 עמודים מרתקים.
כתבה אותו פרופסור כשרונית מאד - לעניות דעתי.
לא יכולתי להניח אותו בצד.
כתוב בצורה ענינית ומסודרת.
גם אם לא היה נכתב המשך - שווה קריאה.
הסוף הזכיר לי את אחד הספרים של קרלוס קסטנדה...אבל לא כדאי לגלות.
רוצו לקרוא.

ספר כיפי להפליא, שונה מאוד בעיניי מז'אנר הערפדים הסטנדרטי. יש פה שילוב של פנטסיה, רומנטיקה, והרבה מעולם היומיום של הדמויות הראשיות, שהן אמנם ערפד ומכשפה, אבל הבעיות והאתגרים שאיתם הם מתמודדים הם בבסיסם כמו של כולנו - עבודה, משפחה וזוגיות. אהבתי מאוד, ורק התאכזבתי מאוד לגלות ששני הספרים הבאים לא תורגמו וככול הנראה גם לא יתורגמו בעתיד - ראו הוזהרתם. כדאי להתחיל הישר מהאנגלית...

דיאנה, גיבורת הסיפור, היא היסטוריונית אמריקאית שעושה מחקר באוקספורד, ויום אחד כשהיא יושבת בספרייה ומעיינת בכתבי יד ישנים (מאוד!) היא מרגישה איזה עקצוץ באצבעות שמזכיר לה כישוף. כי דיאנה היא גם בתם של מכשפים שהחליטה להתכחש לכוחות הכישוף שלה.
מסתבר שבמקביל לבני האדם הרגילים, כמונו, חיים בינינו גם מכפות, ערפדים ושדים שרק נראים כמו אנשים רגילים אבל יש להם כוחות מסויימים ותכונות מאפיינות, והם גם יודעים לזהות אלה את אלה.
דיאנה החליטה שלא להשתמש בכלל בכוחות הכישוף שלה אבל היא לא יודעת שכתב היד העתיק הזה מכושף, ולא יודעת ששדים וערפדים עוקבים אליה כבר זמן מה. האירוע עם הספר מחולל שרשרת אירועים שבעקבותיהם דיאנה לא יכולה להתעלם ממי שהיא, ובעקבותיהם היא מתאהבת בערפד, מה שמוליד עוד בעיות (או מעיר כאלה שכבר היו שם קודם) ועלילת הספר מתעופפת מאוקספורד על טירותיה העתיקות לצרפת ולטירות עתיקות עוד יותר.
סיפור על מאגיה וכישוף, היסטוריה ואהבה, מכשפות, ערפדים ושדים.
כייף גדול לאלו שלא נרתעים מפנטזיה.

ליל כל המכשפות הוא רומן אפי שמתאר עולם המורכב מארבע קבוצות שונות מכשפות, ערפדים, שדים ובני אדם. בני האדם הם הקבוצה שלא מודעת לשלוש הקבוצות האחרות, כאשר בין שלושת הקבוצות האחרות קיימת אמנה לפיה אין נישואים בין הקבוצות כדי לשמור על שלמות הקבוצות ועל חוסר הידיעה של בני האדם. העלילה מסתבכת כאשר דיאנה בישופ, היסטוריונית צעירה מוצאת כתב יד עתיק ששלושת הקבוצות רודפות אחריו ואז פוגשת בערפד. החל מאותו רגע, פשוט אי אפשר לעזוב את הרומן האפי הזה.

העלילה שלו מורכבת ומלאת פניות, אין רגע אחד דל. בשונה מספרים אחרים אין שום מילה מיותרת בספר וברור שנעשתה בו עריכה מעולה. הספר אף מסתיים בדיוק במקום המושלם לסיום (רוצים לדעת איך תקראו את הספר). אורכו של הספר הולם את עלילתו ופשוט מושלם.

התרגום לעברית מעולה ותואם את רוח הדברים והזמן, ונראה כי הושקעו מאמצעים רבים בתרגומו.

הקושי היחיד שבו נתקלתי שקשור לספר הנהדר הזה הוא הכריכה הממש לא קשורה של הספר שרק הורסת ומרתיעה. לתצלום האישה על גבי הכריכה אין ולו בדל של קשר לעלילה והוא רק הורס לקוראים פוטנציאליים.

אני קוראת לכל מי שמעוניין לקרוא ספר טוב, להתעלם מהכריכה, לקפוץ אל העולם של דיאנה ולהינות מכל רגע!

אוקספורד... מה הדבר הראשון שעליו אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה הזו?
ובכן, אני חושב על שעמום. כן, כן שיעמום. מה ששמעתם. ואם לתאר זאת בפרטנות, אז אומר: שיעורי בית, ספרים ענתיקות מתפוררות, חם מדי בקיץ (והמזגנים כמו תמיד לא עובדים...) או בחורף, גשום מדי (ואז באורח פלא המזגנים מתחילים לעבוד... הידד! הללויה! וויהיי!!!). זה פחות או יותר כל מה שאני חושב כשאני שומע את המילה "אוקספורד".

אבל הספר הזה (שבטח נכתב על ידי סטונדטית לשעבר מאותה אוניברסיטה בדיוק) שינה לי לגמרי את תפישת העולם שלי לגבי המילה המקוללת הזו, סיבב אותה ב-80 מעלות אם תרצו...

ביצירת מופת זו אנו מגלים שאוניברסיטת אוקספורד הוא לא מקום נורא כל כך כפי שחשבנו: אם נסתכל טוב טוב ונהיה עערניים, נוכל אולי להבחין בכמה מכשפות שעסוקות בפיענוח כתבים עתיקים, בערפדים מרצים באוניברסיטה, ואולי אף בשד סורר כלשהו.

כל המראות הללו חיים לנגד עינינו, בזכות מכשפה מוכשרת למדי (שמי יודע אם היא ריתה והשתמשה בכח הקסם שלה לשם מחקריה) ששמה הוא לא אחד מאשר "דיאנה בישופ" נצר לשושלת מכשפים עתיקת יומין (אך דבורה הרקנס היא זו שתיעדה הכל בספר).

הספר בהחלט עוצר נשימה, ואני די מופתע מזה שהוא לא כל כך מפורסם (או אולי אני לא ממש מעודכן?) בכל מקרה מהספר הזה עוד נשמע ממנו הרבה... תזכרו את המילה שאמרתי!

לסיכום, כמו כל אחד מהקוראים שיצאו מהופנטים לאחר עיון בכתב עתיק זה, אשאל מיד:"מתי יוצא ההמשך???"

אז ככה... אני, בדרך כלל לא קוראת ספרי פנטזיה מהסיבה הפשוטה שאני פשוט מפחדת שזה יהיה נורא לא אמין, אבל כשקראתי את התקציר של הספר הזה החלטתי כן לתת לו צ׳אנס. אני אישית דווקא כן מאמינה בכל ליבי שקיים קסם אמיתי בעולם ושהמיסתורי והמיסטי הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. בכל זאת הספר הזה שדווקא התחיל נחמד ואז דיי התפתח יפה ובסוף לא, נתן לי הרגשה שאני בתוך שילוב מסויים של הסרטים של ״דמדומים״, ראיון עם ״ערפד״ וסידרת הטלוויזיה ״מכושפות״. אז כן זה היה לא אמין וגם קצת מתסכל כי היו חלקים כל כך מעניינים ואינטליגנטים ואז חלקים כל כך שטיחים וחסרי עומק שיצרו סתירה שלא החמיאה לסיפור וגם לא לסופרת. עוד דבר שהפריע לי מאוד היה עומס המידע הכל כך לא רלוונטי שהסופרת דוחפת בכח כל כמה עמודים יש פרקים שלמים על מה יש לאכול לארוחת בוקר.... זה פשוט היה מעייף ומשעמם! וזה הוריד את הכוכב הרביעי שהתכוונתי לתת לספר. עד פה לדברים השלילים, וכדי לסיים את הביקורת הזאת בנימה חיובית - עדיין נסחפתי וקראתי את 670 העמודים ברצף. הכתיבה זורמת יחסית, התיאורים דיי מוחשיים ואפשר לברוח עם הספר הזה בכייף לעולם אחר של פנטזיה בדיוק כמו סרט או סדרת טלוויזיה כיפית ששם הכל יכול לקרות. אהבתי את השילוב של אלכימיה וכישוף, אגדות וסיפורי עם, וכמובן את הרעיון שהערפדים ומכשפות ושדים עושים יוגה ! אולי גם הייתה פה כוונה להראות שכולנו בעצם באיזה שהוא מקום יצורים וכל אחד שייך למקום אחר ומשתייך לקבוצות מסויימות אבל זה לא צריך לקבוע את הדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות את החיים שלנו. במילים אחרות גם ערפד, שד או מכשפה יכולים להיות בעלי לב טוב ולכולם מגיע לאהוב ולהיות נאהבים בלי קשר למוצאם. אז יש פה מין מסר של איחוד בין המינים שנותן תקווה שיום אחד נדע לקבל את השונה ונוכל כולנו לחיות בשלום על פני האדמה.