ביקורת ספרותית על אלף שמשות זוהרות מאת חאלד חוסייני
ספר טוב

---

ציפיתי מהספר הזה שיהיה מין לעיסה של 'רודף העפיפונים', היות ומדובר באותו סופר שספר הבכורה שלו שם את אור הזרקורים על אפגניסטן ועל האוכלוסייה הסובלת בה והנה שוב הוא מוציא ספר המתאר תלאות של אזרחים אפגניים העוברים יחד עם המדינה תהפוכות פוליטיות שמזעזעות את עולמם.
ובכל זאת, גם אם כן היה בו מעט מן הלעוס והמאוס, 'אלף שמשות זוהרות' הוא דווקא נסיון של הסופר לקחת נושא מאד מעניין שהצליח לשבות קוראים בעבר, ולהציג אותו מזווית שונה שכן תחדש ותלמד אותנו כל מה שלא ידענו או הכרנו מ'רודף'. הספר הראשון עסק בחייו של האפגני הממוצע בעוד שהנוכחי מתעמק בעולמן של הנשים האפגניות, עולם שאפילו לפני המהפכה האיסלאמית היה אפל ומסתורי, עולם שבמקרים רבים מדי הגדרות והמגננות ששמרו עליו היו פרוצות לגמרי בפני כל מי שביקש להרע, גם אלו שאמורים היו לאהוב ולכבד.
הספר לא חף מקלישאות אבל הוא גם מנוקד בדמויות מאד אנושיות ומעניינות, כנראה מאפיין קבוע בספריו של חוסייני; מריאם היא לא נסיכה ערביה עצמאית וחזקה, אלא אישה בעלת עולם פנימי עשיר שמדוכא קשות על ידי תנאי המציאות הבעייתית, דמות נפוצה בעולם האמיתי. למרות שסוף הסיפור שלה מתגלה זמן מסויים עוד לפני סוף הספר עצמו, היא זו שעומדת במרכז העלילה, מסמלת את הנכון, האמיתי והמציאותי, את כל המילים שלא נאמרו, הרעיונות, האהבות, השגיאות, המאוויים והכאב של הנדכאים והנרמסים, ודמותה מוסיפה לרחף מעל העלילה גם כאשר היא אינה נוטלת בה חלק פעיל יותר.
קראתי את הספר והתרגשתי; עוד מההתחלה הפסקתי להתייחס אליו כאל 'רב-המכר-הבא-של' ונכנסתי לעורן של הדמויות. מומלץ ביותר לכל מי שיוכל לעשות את אותו דבר ולקרוא, בלי להזכר בסוף כל פסקה באנקדוטה אחרת מ'רודף העפיפונים' - זהו ספר שעומד על רגליו ומחזיק את עצמו גם בלי השם הגדול שמאחוריו.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על אלף שמשות זוהרות