ביקורת ספרותית על אלף שמשות זוהרות מאת חאלד חוסייני
ספר מעולה

---

מדינות החוות מלחמת אזרחים, הן מדינות מיוסרות. כל מלחמה היא אכזרית אך נראה לי כי מלחמת אזרחים, בה שני הצדדים הלוחמים משתייכים לאותה ישות מדינית, היא אכזרית שבעתיים. למדינות שחוו מלחמות מסוג זה, לוקח עשרות רבות של שנים להשתקם ואולי אפילו יותר מכך.

חאלד חוסייני עוסק בספריו באפגניסטן, אחת המדינות המיוסרות האלו אשר שנים כבר מתנהלת בה מלחמה. עלילת הספר מתחילה בסוף המאה הקודמת, בתקופה שלפני הפלישה הסובייטית ונמשכת במלחמה נגד הרוסים, במלחמת האזרחים שהשתוללה באפגניסטן בשנות ה-90 ומסתיימת בתקופת שלטון הטאליבאן הנורא והמלחמה נגד ארה"ב.


גיבורות הסיפור הן שתי נשים: מריאם ולילה אשר דור שלם מפריד ביניהן אך גם פער לא קטן בהשקפה על אהבה ומשפחה. הגורל והאירועים הקשים בקאבול הבירה מפגישים ביניהן והן נקשרות אחת לשנייה בנסיבות מצמררות של מלחמה, אובדן וגורל. זהו סיפור על אחוות נשים ועל מדינה במלחמה בלתי פוסקת, על האזרחים הפשוטים אשר תמיד משלמים את המחיר ועל הנורמות הנהוגות בחברה האיסלאמית הקיצונית, בעקר על מעמדם של הגבר והאשה. אך לא הכל שחור: יש גם הרבה אהבה ותקווה. מסתבר שגם בנסיבות החיים הקשות ביותר, יש לאנשים את האנרגיות לעסוק באהבה, וכמה טוב שכך.

צר לי שלא ראיתי את ההפקה של תאטרון גשר לפני כשנתיים, אם ההצגה תשוב אשתדל לא לפספס.

זהו ספר מצוין, חזק ועם לא מעט קטעים המכים כמו אגרוף בבטן הרכה.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על אלף שמשות זוהרות