ביקורת ספרותית על אדון בלומנטל והפיראט היהודי מאת דניאל שלם
ספר טוב

---

אדון בלומנטל הוא יהודי חביב ורגיל למדי, כזה שמזכיר לכם את הבנקאי שלכם או את השכן שהתנדב להיות ועד הבית. הוא לא מזכיר לא את רובינזון קרוזו, ובטח שלא את טרזן, אמנם יש בו חכמה וחוש הומור, אבל גם לא מעט שלומיאליות, בלבול, שכחנות והמון אנושיות. עקב רצף מוזר של מקרים, בלומנטל זה מוצא את עצמו על חופו של אי מבודד כשמזוודה בידו, משוכנע שמחר יגיעו לאסוף אותו. אלא שרצה האל והטרמפ המיוחל בושש לבוא ובסופו של דבר לא מגיע, ובלומנטל מגלה להפתעתו שהוא-הוא השורד האחרון באי עלום שם באוקיינוס ההודי.

קשה שלא להתאהב בספר הזה, שבו העולם היהודי המוכר והידוע תוקע עוגן באי טרופי אקזוטי. בלומנטל, יהודי שומר מצוות, משתדל לקיים את המצוות על אף התנאים ובבדידותו מתיידד עם בעלי החיים באי. הוא מכתיר את העורבים כעמלק ומקבץ סביבו מניין של קופים, שבתורם לומדים ממנו כיצד להשמיע אנחה יהודית במקהלה. ההומור היהודי השזור לכל אורך הספר והאבחנות המדוייקות של המחבר מעלים חיוך שלא מש עד תום הקריאה. העברית של דניאל שלם שואבת במקביל מן המקורות ומן הסלנג, חוסכת בלעז ומרבה בדימויים ועם זאת קולחת ורהוטה.

מבלי לפגוע בזכויות של יתר מעלותיו של הספר, ההישג החשוב ביותר של "אדון בלומנטל והפיראט היהודי" הוא העדר היומרנות. מרוב שהתרגלנו לספרים שמספרים לנו את סיפורו של דור שלם, ספרים שמבטיחים לטלטל אותנו, לשנות את חיינו, להעצים אותם ולהגדיר אותם מחדש, שכחנו טעמו של ספר פשוט וטוב. דניאל שלם ניגש למלאכת הכתיבה בשמחה, בלי יוהרה ובלי רצון לחנך מחדש את קוראיו. הכתיבה שלו נעדרת ביקורת שלילית ומלאה בביקורת חיובית. אהבת אדם אמיתית ניכרת בה והיא מחממת את הלב. כה גדולה אהבת האדם של המחבר, שעם סיום הספר מנהל הוא דין ודברים פילוסופי עם פרי עטו, אדון בלומנטל, מנסה לפייס אותו ומתמקח עמו על גורלו.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על אדון בלומנטל והפיראט היהודי