ביקורת ספרותית על אדון בלומנטל והפיראט היהודי מאת דניאל שלם

---

אז מה זה בעצם, הספר הזה?
האם זהו ספר הרפתקאות קליל למי שאהבו בילדותם את רובינזון קרוזו, אי התעלומות, משפחת רובינזון השוויצרית ושאר עלילות האיים הבודדים?
או שמא ספר עמוק מלא ברעיונות יהודיים וחסידיים?

הסיפור הבסיסי הוא סיפור הרפתקאותיו של אדם שנקלע לאי בודד וכיצד הוא שורד בו.
מהרובד הזה, אפילו ילדים יכולים להינות. וגם אם הסיפור הבסיסי לא מקורי במיוחד, הרי שדמותו הנבעכית של בלומנטל, התגליות שלו על האי וההומור הדק השזור בסיפור הופכים אותו למהנה לקריאה.

אבל אין ספק שיש בספר הזה הרבה רעיונות.
לא את כולם הבנתי, אבל קשה לפספס שהם שם.
הספר מחולק לשלושה שערים: יראה, שמחה ואהבה, התואמים את מצבו של אדון בלומנטל באותו חלק, אבל כמובן מתייחסים גם לדרכים ודרגות שונות בעבודת ה'.
אי אפשר לפספס גם את הופעות האורח של סוכה מעור של ליויתן ושור הבר, כמובטח לצדיקים בגן עדן.
בחלקים מסויימים של הספר חשבתי שהסיפור כולו הוא משל: בלומנטל שמצא את עצמו בעל כורחו על אי בודד, מתגעגע עמוקות למשפחתו ולחייו הקודמים, הוא משל לנשמה היורדת לעולם הזה בעל כורחה ומתגעגעת אל כור מחצבתה.
העשייה האנושית הממלאת את ימי האדם עד שהוא שוכח את געגועיו מומחשת היטב בספר בשלב בו בלומנטל אוזר כוחות, מפסיק להיות עלה נידף ומיואש המחכה למותו ומתחיל לפעול למען שכלול מקום מגוריו ותזונתו על האי:

"שמחה פנימית של יצירה הציפה אותו וכוחות עלומיו חזרו. לרגע שכח כי מקומו הזה זמני בלבד..."

"חדוות העשייה הזאת של בלומנטל היתה גדולה כל כך, והוא השקיע בחריצות ובהתמדה בפיתוח תנאי המגורים במערה שלו ובשכלולם עד שדומה כי שכח בעצם שכל חפצו היה להיחלץ מהאי הזה. כאילו התבלבל קצת מתוך דחף היצירה ומתוך הרגשת השליטה והביטחון שנסכה בו המלאכה."

זהו השלב בו בלומנטל עובד את אלוקיו מתוך שמחה, שמחה של יצירה ויציאה מן המיצר. שמחה בגלל ושמחה למרות.
אבל בלומנטל יצטרך להתקדם עוד, לעבור לספירה אחרת, שבה אין את הפחד והגעגוע וגם לא את השמחה הפשוטה, הנובעת מהעולם הגשמי. אולי זו ה"אהבה" של החלק השלישי. דבקות באל עד שהעולם הזה ותלאותיו לא נחשבים עוד.

אבל זה איננו משל פשטני. יש בספר מעבר לזה, גם אם לא את הכל הצלחתי לפענח.
הסיפור הקצרצר המופיע בראש כל חלק של הספר, עלילת הפיראט היהודי (זה לא ספוילר, זה חלק משמו של הספר...) ובעיקר הסיום המקורי שלו, שקצת מחזק את המשל, אבל גם פותח צוהר לעולמו של הכותב, לדמיון של מעשה הכתיבה למעשה הבריאה ולפער ביניהם.
ספר שאפשר לקרוא כספר קליל ואפשר גם לחפש בו משמעויות עמוקות יותר.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על אדון בלומנטל והפיראט היהודי