ביקורת ספרותית על דברי ימי מינזר מאת ז'וזה סאראמאגו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 21 באוקטובר, 2009
ע"י אליעזר


פורטוגל היתה מדינה צעירה ומבטיחה שספניה גילו את הדרך להודו במאה ה-16 ויכלה להפוך מעצמה, אך שורה של מלכים בינוניים הביאו אותה לידי שקיעה.
המלך דון ז'ואאו ה-6 הוא מלך שאוהב מנזרים ונזירות (כן, מה שאתם חושבים לגבי הנזירות!) ויש לו דגם מוקטן של בסילקת סן פיאטרו אותו הוא אוהב לפרק ולהרכיב. הכנסייה מנצלת חולשתיו וסוחטת מהמלך הבטחה להקים מנזר מפואר במאפרה (קיים באמת וניתן לבקר בו). לשם הקמתו משעבד המלך את כל הגברים של פורטוגל, גורם לסבל רב ומשתק את הכלכלה. מלך שכזה מכביד על האימפריה הפורטוגזית כמשקולת.
ויש דברים שצפים. רעיונות של חופש, השאיפה לעוף של האב ברטולומאו גוזמאו, ממציא הכדור הפורח (עובדה היסטורית).
בין לבין נרקם סיפור אהבה בין בלתזאר, גידם שנפצע במלחמה בין פורטוגל לספרד, ובין בלימונדה המסוגלת, כשהיא רעבה, לראות את פנימיותו של האדם.
הסופר משלב בספר רשימות של פרטים קטנים, על החגים הדתיים או על פרטים טכניים בני התקופה, וכן ביקורת על החברה הפורטוגזית.
לדאבוני זרוע הספר בהערות אנטישמיות. אמירות אנטישמיות נאמרו מפיו גם בגנות ישראל והעם היהודי בימי האינטיפאדה השניה.
הייתי מחרים את הסופר אבל למה לי להעניש את עצמי?
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ