ביקורת ספרותית על חוט של חסד מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

טענת "המתת חסד" או "אי-שפיות זמנית".
אלו שתי האפשרויות להגנה, לכאורה, שעמדו בפני עורך הדין של ג'יימי, שנענה לבקשת אשתו האהובה - החולה במחלה סופנית, וחנק אותה למוות בעזרת כרית.
ואולם, השופט שמונה לדון במקרה ה"רצח" הזה, צפה מראש את מהמורת "המתת החסד" הטעונה, ולא איפשר לעורך הדין את השימוש במונח. וכך, כאשר מנגד ניצבת עוזרת התובע הנמרצת, ומול 12 מושבעים התנהל משפטו של ג'יימי, עד פסק הדין.
הדיונים בבית המשפט היו לטעמי, אולם, במקביל לסיפור המרכזי מצאה המחברת לנכון לשתול עוד שני "מיני סיפורים". האחד - על ממלכת סקוטלנד, במלחמתה עם אנגליה, ונאמנות בשבט סקוטי שגלה למסצ'וסטס בארה"ב, וסיפור נוסף - על בגידה של שניים מהגיבורים...

לא קשה להבין את הקשר שבו רצתה הסופרת לצרף את שניהם לסיפור המרכזי (גם בעמוד 124) ואולם, למרות שסיפור הבגידה והאהבה מסופר בהרבה רגש ויופי - הייתי יכול לוותר גם עליו. אני מקווה שהדבר לא השפיע על התרשמותי מהעלילה.
דבר נוסף שהפריע לי מעט, היו הדימויים הרבים מדי והמיותרים, שלא תמיד היו לטעמי.
אולם בסיומו, נראה לי שאך טבעי הוא שכמה מן הקוראים ישאלו את עצמם: האם לא היה ניתן לוותר על שניהם, או לצמצם אותם.

לסיום, פחות נהנתי מ"שומרת אחותי", ויתכן שיש מין "עייפות החומר" כשקוראים סיפור שלישי (לאחר "ההסכם") של סופרת, ותהיה מוכשרת ככל שתהיה, והיא אכן.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על חוט של חסד