ביקורת ספרותית על גורדי השחקים מעיינים בספר השירה שלי מאת זמיר בן-דוד

---

זמיר בן־דוד תושב נהרייה, הוא משורר חם המתיך את השיר שלו אל מציאות כאוטית מעיקרה בטבעיות, במקוריות, וכמו מתוך שחזור של נוסח קולקטיבי חדש וראשוני, מגולל את דרך חייו הנסתרת. בדרך הזו יש הרבה חידלון, ניכור, שתיקה, והיא מוליכה בכל זאת לגעגועים כגאולה. לשון השיר משופעת בארמזים מקראיים וקבליים ובאימז'ים. שירתו נתפסת לא רק ביחס לדתיותו, וראיית העולם העולה מתוכה סוריאליסטית וחזיונית.
בהתנצלות ראויה הוא כותב: "הָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. שְׁתִיקָה הָיְתָה בָּאָרֶץ. שֶׁקֶט מַחְרִיד בָּעוֹלָם. עַכְשָׁו אֲנִי מִכָּאן, לִכְתֹּב בְּבִִטָּחוֹן כָּזֶה, שֶׁלֹּא מְחַפֵּשׂ מִלִּים גְּבוֹהוֹת כְּדֵי לִהְיוֹת עִקָּר".
הנה שני שירים קצרים מהספר:
אבן מאבני החושן
--------------------

רָצִיתִי שֶׁהַמַּלְאָךְ הַהוֹלֵךְ אִתִּי
יֵחָקֵק
בָּאֶבֶן הָעוֹלָה
וְהַמַּלְאָךְ הַהוּא מִתְקָרֵב אֵלַי
פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹן

וְאֵין מַלְאָךְ בָּא אֵלַי וְאוֹמֵר לִי
"קוּם, אֱכֹל"

בְּאֶרֶץ תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה
וְאִישׁ כּוֹתֵב לְמַעֲנִי
סֵפֶר חָדָשׁ
שֶׁשְּׁמוֹ שִׁיר.



רגע אחד מליל־היין
---------------------

רֶגַע אֶחָד מִלֵּיל־הַיַּיִן
הַסְּפָרִים נִכְתָּבִים
לָרִיק וְהָאוֹתִיּוֹת
עַל אִי־הַשְּׁפִיּוּת
עַל קַו־הַקֵּץ
וְהָאַהֲבָה בִּמְשׂוֹרָה.

סַלְסִלּוֹת קְטָנוֹת
מֻכּוֹת־דֶּבֶר־וְצַלְמָוֶת
אֶל נָהָר בִּלְתִּי־מֻסְבָּר
שֶׁל פְּלָגִים שֶׁקָּרְסוּ.

בְּלִיל דֵעוֹת קְדוּמוֹת יַעְטֹף
בָּר וְהָרוּחַ מוּל מַזָּל וְקָמִיעַ,
כּוּר עָמִיד
חָבוּי עָשׂוּי גְּדֵרוֹת וּלְבָבוֹת.

» ביקורות נוספות של שמעון שלוש
» ביקורות נוספות על גורדי השחקים מעיינים בספר השירה שלי