זמיר בן-דוד נולד ב- 1945. מנהל ספריית מוזאון בית לוחמי הגטאות בשנים 1994-1980. שיריו מתפרסמים בכל כתבי העת הספרותיים ובעיתונות העברית בארץ, בארצות-הברית ופורסמו גם בערבית. זכה במענק התפנות לכתיבה מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב (2001) ובמענק מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב (2002).
זמיר בן-דוד, תושב נהריה, הוא משורר חם, הוא מתיך את השיר שלו אל מציאות כאוטית מעיקרה, בטבעיות, במקוריות, וכמו מתוך שחזור של נוסח קולקטיבי, חדש וראשוני. זב``ד מגולל את דרך חייו הנסתרת. בדרך הזו יש הרבה חידלון, ניכור, שתיקה, והיא מוליכה, בכל זאת, לגעוגעים כגאולה. שירתו מהדהדת השפעות חוץ ספרותיות, פוסטמודרניות ועדכניות, כגון לורקה, רוברט פרוסט, ביאליק ואף אבידן. לשון השיר משופעת בארמזים מקראיים וקבליים ובאימאז`ים. זב``ד עושה שימוש במבנים מטריים של תקבולת ושל טורים משולים ומרובעים. שורה ראשונה מחלצת את השיר כיאה לצורה של שירה מסורתית. שירתו אינה נתפסת ביחס לדתיותו וללימוידו בלבד, וראיית העולם העולה מתוכה סוריאליסטית וחזיונית. בהתנצלות ראויה הוא כותב: ``הלכתי בדרך כל הארץ. שתיקה היתה בארץ. שקט מחריד בעולם. עכשיו אני מכאן, לכתוב בביטחון כזה, שלא מחפש מילים גבוהות כדי להיות עיקר``. שמעון שלוש

שם הספר
פגישה עצמית
סיפורי את ואני
עולם החלום