ביקורת ספרותית על אָלֶגְרִיָה מאת שמעון שלוש

---

חמישה שירים מתוך "אָלֶגְרִיָּה", הוצאת כרמל 2009:







אָלֶגְרִיָּה
----------

כָּל הָעוֹרְבִים פָּרְחוּ, עָבְרוּ
כָּל רוֹאַי מֵעֵבֶר.

כָּל הַפְּרָחִים סוֹעֲדִים עַל שֻׁלְחָנִי.

כָּל הָעוֹרְבִים הָעוֹבְרִים מִפָּנַי,
הַנָּסִים מִמֶּנִּי -
תֵּן לִי אֶת צַעֲדָם
הֵד
לְרֶגַע
שֶׁל בֵּית הַזְּעָקָה.

עַל מָה זוֹעֶקֶת נַפְשִׁי,
אָלֶגְרִיָּה?
צֶבַע זִכְרִי הַחַם,
צֶבַע עוֹרִי הָרָטֹב.




עָסוּק בְּשִׂמְחָה
-----------------

עָסוּק בְּשִׂמְחָה -
כָּל רֶגַע יָכוֹל לִשְׁבֹּת אוֹתִי.
הַכַּלָּנִיּוֹת פּוֹרְחוֹת וּמְחַכּוֹת לִי.
גֶּשֶׁם נַפְטָלִין,
מַלְקוֹשׁ -
מִלָּה שֶׁל בֵּית סֵפֶר
נִמּוֹלָה עַכְשָׁו
לִגְפַנִּים אֲדֻמּוֹת אָבִיב.
רַק עַכְשָׁו
לֹא נוֹחַ בֵּין הַבְּרִיּוֹת.

אִישׁ אִישׁ לְנִקְיוֹנוֹתָיו,
לְבֶדֶק הַבַּיִת,
לְמַהֲלֻמּוֹת שֶׁל שָׁלוֹם.




לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן הַסִּיזִיפִית
-------------------------------

מְתַקֵּן מְנוֹרוֹת, כַּפְתּוֹרִים.
מוֹצֵא עִיר מִקְלָט
לְטַיֵּל עִם עֶגְלַת תִּינוֹק בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם
הָעַתִּיקָה, לְמָשָׁל,
לְהַקְשִׁיב לְרוֹכְלֵי עַתִּיקוֹת.

יֵשׁ לִי שָׁלָב בַּחַיִּים שֶׁהַלְוַאי וְזֶה אֲנִי
וְחָיִיתִי:
קִיּוּמִים אֲחֵרִים
נוֹטְרֵי תּוֹדָעָה
וְלִפְגֹּשׁ חָבֵר
שֶׁמִּתְעַנְיֵן בְּךָ בְּמָה זֶה יוֹעִיל?

הַצְּרִימָה עַל הַדַּף,
הַמֵּיזָמִים שֶׁל הַתְּנוּעָה בְּכָל צְרִיף
הָאַהֲבָה.
רָחַקְתִּי מִן הָאֱמֶת, עֶבֶד לְמוֹסְרוֹתַי.
כֵּלַי שְׁלוּבִים לְמִנְזַר
יְרוּשָׁלַיִם
לְאַבֵּד שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת שֵׁנָה,
לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן הַסִּיזִיפִית.




וְהַלַּחַן אֶת פִּרְיוֹ שׁוֹתֵק
-------------------------

לִזְרוֹת לָרוּחַ,
לֹא לְהִתְכַּוֵּן לְאִישׁ
לְאַהֲבָה
כְּשֶׁהַגַּנִּים תְּלוּיִים
בְּאֵין דּוֹרֵשׁ
וְהַלַּחַן אֶת פִּרְיוֹ שׁוֹתֵק:
זוֹ רַק רוּחַ עֶרֶב,
שָׂפָה
נְטוּלַת דִּבּוּר.
זֶה רַק אַתָּה יָחִיד
מִתְבּוֹנֵן בְּךָ.




שָׁבִיתִי אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם
---------------------------

הָיִיתִי כְּבָר בַּצַּעַר הַזֶּה
נַחְשׁוֹל אַחַר נַחְשׁוֹל.
שָׁבִיתִי אֶת הֶמְיַת הַמַּיִם,
הִלַּת הָאוֹר.

צָעַדְתִּי כָּאן
אַף לֹא אִישׁ שָׂם לֵב;
הִשְׁאַרְתִּי פֵּרוּרִים לְמִקְרֶה שֶׁיְּזַהוּ אוֹתִי
עוֹקְבִים אַחֲרַי.
הָיִיתִי זָר
שֶׁלֹּא נִבְהָל לְעוֹלָם.
בַּחֹשֶׁךְ יָדוּ בִּי אֲבָנִים מֵאָחוֹר:
חֲפָצִים נִשְׁמָטִים מִמֶּנִּי רָחוֹק
לְהַצִּיב מוֹטוֹת יְקוּם.

» ביקורות נוספות של שמעון שלוש
» ביקורות נוספות על אָלֶגְרִיָה