ביקורת ספרותית על מזכרת אהבה מאת יצחק בר-יוסף
ספר בסדר

---

הספר "מזכרת אהבה" נכתב על ידי יצחק בר-יוסף לאחר מותו של אביו, הסופר יהושע בר-יוסף. בספר מובא הסיפור המשפחתי המורכב של המשפחה: נישואי ההורים, חזרתו של האב בשאלה, מותה של האם וחיי האהבה המגוונים של יהושע בר-יוסף עוד בעת שאשתו הייתה בחיים.

גבול דק מפריד בין תיעוד ביוגרפי וסתם רכילות, ו”מזכרת אהבה” נע בין שני צידי הגבול. האם ברגע הסתלקותה מן העולם של דמות ציבורית כזאת או אחרת, נפרצים כל מנגנוני האבטחה, ומה שהיו אורחות חייה הופכים לנחלת הכלל? אילו פרטים ראוי שיובאו לידיעת הציבור ואילו עדיף שלא יפורסמו? ("כאשר שהה שתל-אביב, אישפזו אותו בבית-החולים איכילוב בגלל סיבוך פתאומי של טחורים, שסבל מהם שנים רבות", עמ' 121). מדוע צינזר יצחק בר-יוסף בילדותו תמונות של אביו המעורטל ("התזתי כתם דיו לכסות על המפשעה", עמ' 121), אך לא מנע מעצמו להביא לקוראיו תיאור מדוקדק של התצלומים בספרו? בחסות המילים ומותו של האב נפרצים הגבולות ביתר קלות, בעוד שהסופר עצמו נותר מרוחק וחשוף רק במידה הנוחה לו.

הספר מתאר בצורה מדוייקת את מנהגיו של אביו, דירתו, אופיו והרגליו. תאוריו של יצחק בר-יוסף נאמנים באדיקות לאמת. במקום להביא לקוראים את התחושה המתקבלת ממקום או מצב, הוא מונה רשימות ארוכות של פריטים. כך מתקבלים עמודים שלמים המתארים לפרטי פרטים כורסאות וספריות והקורא מתקשה לעבד את הפרטים לידי תמונה כוללת ובעלת מסר. ואפשר שמזכרת האהבה הועלתה על הכתב רק כדי לתת ביטוי לכל אותם רשמים קטנים ולא חשובים שהזמן ישכיחם, ובאמצעותה יכול הבן לברוא עולם שנעלם בכל עת שיחפוץ.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על מזכרת אהבה