ביקורת ספרותית על מזכרת אהבה מאת יצחק בר-יוסף
ספר טוב

---

הסופר יהושע בר-יוסף נפטר בשנת 1992, מיד לאחר מותו ובמשך שנתיים התיישב בנו הסופר יצחק בר-יוסף והחל לכתוב את סיפור חייו.
הסיפור עובר לסירוגין בין תקופות שונות בחיי יהושע והוא מתחיל מתקופת נישואיו של יהושע לאישתו הראשונה ואמו של יצחק.
זו לא ביוגרפיה רגילה אלא יותר סיפור חייו של יהושע כפי שנקלט ואובחן על ידי בנו המחבר.
הסיפור רווי רגשות וחושפני מאוד. ציפורה (פייגלה) אשתו הראשונה של יוסף באה ממשפחה חרדית ירושלמית מובהקת מבית אונגרין. יהושע שבא ממשפחה חרדית אף הוא, אך לאחר נישואיו החל להתפקר כשהוא מבלה יותר ויותר זמן במחיצת חבריו הסופרים והמשוררים בתל-אביב ולא במחיצת אישתו וילדיו בירושלים. לבסוף חדל כליל מלהגיע לירושלים וציפורה שאהבה אותו מאוד ויתרה על מגורים במחיצת משפחתה החרדית בירושלים ועברה לגור איתו בשכונת מונטיפיורי החילונית בתל-אביב.
לא עזר לה הדבר כיוון שיהושע התראה עם נשים רבות ויחסו לציפורה הלך והתדרדר. היא נפטרה צעירה כבת ארבעים כתוצאה ממחלה ושברון לב, דבר שבנו יהושע לא שכח לאביו מעולם. המשפחה עברה לגור בחיפה ולאחר מכן בצפת ויצחק מספר על תקופות אלו. מידי פעם המחבר מוסיף וכותב את הרהורי לבו ופרשנותו לחיי אביו כפי שהוא רואה אותם לאחר מות האב.
כתיבתו של יצחק טובה ומעניינת. יצחק פותח לנו צוהר לחייו הפרטיים והמקצועיים של סופר נודע, חיים מעניינים ככל חיים, מלאי תהפוכות, שמחה, אכזבה וטרגדיות.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על מזכרת אהבה