קראתי את רוב ספריו של יהושע בר-יוסף ונהניתי מהם מאד.
כאן בספר בנו הסופר יצחק בר-יוסף כותב על אביו שנפטר בשנת 1992 בגעגועים רבים ויחד עם זאת בכאב גדול, ביקורת והתחשבנות.
יצחק העריץ את אביו מאד ואהב את אמו שאותה זנח אביו לטובת אשה אחרת והשאירה עם שלשה ילדים בחרפת רעב.
האם שאהבה את אישה ולא היתה מוכנה להתגרש ממנו, חיכתה בסבלנות שיחזור אליה, מה שקרה, ובסוף גם שוב נעזבה, נפטרה בשנות הארבעים לחייה משברון לב וממחלה.
יהושוע בר יוסף סופר גדול אך אדם אגוצנטרי ובוגדן, מה שגרם לי אכזבה.
כתוב יפה, זורם ומעניין מאד.
ממליצה.













