הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 ביוני, 2009
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
ספרי דת לא ממש מעניינים אותי, אבל לעומת זאת ספרים כאלה של סופרים שחצו את הקו שבין החיים שניהלו באורח דתי לחיים החילונים מצליחים לעניין אותי. הספר הזה הזכיר לי במידת מה את ספרו של חנוך דאום, "אלוהים לא מרשה". רק ששלום אוסלנדר להבדיל ממנו ממש חוצה קווים אדומים, שנדמה שיכולים להיחשב אפילו לחציית קווים גם לחילונים. הספר דיי משעשע, ויכול להתאים, במיוחד בקטעים הציניים שבו לאלו מאיתנו שנהנים מקריאה בספריו של יהונתן גפן.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת