• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

מאת ויקאס סווארופ

הביקורת של הנסיך הקטן

תמונה של הנסיך הקטן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

מאת ויקאס סווארופ

הביקורת של הנסיך הקטן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של הנסיך הקטן
הוצאה לאור:אחוזת בית
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
עדי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

בספרו הראשון נער החידות ממומביי העלילה עברה כחוט השני בין הפרקים - כל פרק שאלה בשעשעון.בספר זה העלילה נפתחת ברצח ונתפשים שישה חשודים ,המשך הספר מתאר כל חשוד בנפרד את חייו ואיך התייחס בדרך זו או אחרת לנרצח.אני התקשיתי להיזכר אחרי 200 עמודים בשמות שהופיעו ביחס לחשודים אחרים שהוזכרו בתחילת הספר.
הסוף לעומת זאת מאוד משעשע - הבלאגן ואיך "מוכתר" רוצח אחר כל יום.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של מיקי מאוס
מיקי מאוס
1קורא|גיל ממוצע33|100%נשים

על המבקר

תמונה של הנסיך הקטן

הנסיך הקטן

ותיק
חבר מזה 18 שנים
365 ביקורות•1,185 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של הנסיך הקטן
הנסיך הקטן
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות365
לייקים שקיבל1,185
דירוג ממוצע3.3 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת151מתח ריגול והרפתקאות87ספרות מקורית27

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של הנסיך הקטן

שש שנים

שש שנים

הרלן קובן

מי שקורא את הכריכה האחורית של הספר וקרא חלק מספריו של המחבר כנראה תוהה האם זה לא דומה לאחד מספריו האחרים למשל: הנעלמים, דיו חיוור ועוד. אז התשובה היא כן, גם פה נוסחת הפלא ממשיכה לעבוד. לגייק היתה חברה היא "זרקה" אותו וקבלה ממנו הבטחה שהוא לא יחפש אחריה. אבל משהו קרה וג'ייק מבין שמה שחשב, לא נכון. הוא נעשה יותר מידי מעורב ומתחילים לחשוד בו ...
כדי להוסיף חטא על פשע - ג'ייק מאוד מזכיר את מיירון בוליטר. אומנם מינון הבדיחות התפלות נמוך במהרבה אבל המחבר בעצמו שותל בספר אזכורים לחבריו של מיירון (אבל לא את סידני הגדולה).

למרות זאת "שש שניים" ספר חביב ומי שלא קרא עד כה מספריו של המחבר יהנה. אוהבי הרלן קובן (כמוני) ימשיכו להנות - למרות כל האמור לעיל.

לפני 11 שנים•הנסיך הקטן
סטונר

סטונר

ג'ון ויליאמס

ביוגרפיות או אוטוביוגרפיות הפכו להיות מאוד נפוצות בשנים האחרונות. יש לסטלין, קלינטון, רבין ,בן גוריון ...
חשבתי לעצמי פעם מה היו כותבים למשל,על השכן שלי (בן 94 בלי עין הרע, נלחם בנאצים ע"י חפירת בורות במסלול של הטנקים שלהם וחיבור פצצות לגחון שלהם). או מה היו כותבים על סתם אדם שחולף על פניי ברחוב. יכול להיות שהיו לו חיים לא פחות מעניינים מזה שעשה סלפי עם ראש ממשלת דנמרק.

"סטונר" עונה על השאלה הזאת ובגדול. סיפור חייו של אדם שגדל להורים שהפעילו משק חקלאי ושלחו אותו ללמוד חקלאות באוניברסיטה כדי לעזור להם אח"כ בעיבוד האדמה. הספר מלווה את סטונר לאורך חייו, את האהבות שלו את החברים / שונאים שלו. אני נהנתי ממנו הרבה יותר מכל מיני ביוגרפיות של ידוענים או אישיים היסטוריים. אולי זה נשמע משעמם , אבל תנו ל"סטונר" צ'אנס לא תתחרטו על זה.

אז התשובה היא אפשר לכתוב ספר מצוין על כל אחד מאיתנו, למרות שאולי לא היינו באח הגדול ,לא בשלנו באיזה ריאלטי , לא היינו חלק מ 120 האנשים העלובים שאמורים לייצג אותנו (האזרח הפשוט) וגם לא היינו כדורגלנים אלימים. כי הסיפור של כל אחד מאיתנו מעניין לא פחות, תודה לך ג'ון ויליאמס.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
מבוקש

מבוקש

לי צ'יילד

לי צ'יילד ממשיך מאותה נקודה בה הוא סיים את ספרו הקודם. ריצ'ר עם אף חבול (לא הספיק עדיין להסיר את הדם שהתייבש) עוצר טרמפ. באופן מפתיע מי שעוצר לו מסובך בפרשייה לא פשוטה וריצ'ר לאט לאט מגלה שמשהו לא טוב קורה.
לאכזבתי , הפעם הספר לא כ"כ מלא בפעילות (אתם מבינים למה אני מתכוון). ריצ'ר מותח את איבריו רק אחרי עמוד 260 והמאבקים שבסוף הספר לא מחפים על כך. האם ריצ'ר (לי צ'יילד) הזדקן?
בכל אופן תהיתי לעצמי, האם גם בצה"ל יש שוטרים צבאיים ראויים כדוגמת ג'ק, או רק כאלה שמסתובבים בצמתים ומעירים לך שאין לך גומיות בנעלים?

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
קרקס החלומות

קרקס החלומות

ארין מורגנסטרן

שני קוסמים נפגשים מידיי פעם ומתפארים בתלמידיהם. זה תמיד מסתיים בתחרות והמנצח הוא הקוסם שתלמידו נשאר לעמוד אחרון. התחרות לא מוגבלת בזמן (התחרות האחרונה ארכה כ 80 שנה) ושני התלמידים לא אמורים לדעת עליה (בכל אופן לא בהתחלה). כרקע לתחרות נוצר הקרקס ששם כל קוסם יוכל להציג את מרכולתו. הקרקס מכיל בתוכו כמובן עוד אנשים מלבד 2 המתחרים וכך יוצרת הסופרת מארג קסום של אנשים בעלי יכולות המרכיבים את "קרקס החלומות". הקורא מתוודא לאנשים והנשים בקרקס לשאיפות הגדולות והקטנות של כל אחד מהם,ולקבוצת המעריצים שמלווה את הקרקס בנדודיו בעולם. וכמובן לשני המתחרים ולמורים שלהם.
סוף הסיפור הזכיר לי את "השד בבקבוק" של רוברט לואיס סטיבנסון.
ספר קסום על עולם של דמיון ואילוזיה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
בלי לומר שלום

בלי לומר שלום

לינווד ברקלי

זה היה ממש עצוב. הגעתי לספריה ואל היה לי הרבה זמן כדי לבחור כמה ספרים (חיכו לי באוטו). ראיתי את "בלי לומר שלום" על העגלה. הסתכלתי בכריכה האחורית של הספר והחלטתי לקחת אותו. כשהגעתי לקרוא אותו, היה נדמה לי שהעלילה מוכרת לי. ככל שאני מתקדם בספר אני בטוח שכבר קראתי אותו. אבל חוץ מהתחושה הזו אני לא באמת מצליח להזכר בפרטים. לאחר שסיימתי אותו אני בטוח בשני דברים: א) קראתי אותו כבר פעם ב) אני מתחיל להיות סנילי. כמו שמרצה שלי נהג לומר, זה לא התרגיל זה הגיל.

הספר מתרכז בסינתיה שנתפסת ע"י אביה כשהיא משתכרת עם הפרחח של בית הספר. היא רבה עם אביה וכשהיא מגיעה הביתה היא עולה לחדרה בלי לדבר עם בני משפחתה. בבוקר היא קמה ואף אחד לא בבית, זה נראה לה קצת מפתיע, אבל היא חושבת שהם אולי כועסים עליה ולכן יצאו בבוקר לעבודה (ואחיה לבית ספר) בלי להעיר אותה. הבעיה, שגם לאחר שהיא חוזרת מבית הספר אף אחד לא בבית.
אחרי 25 שנה, מראיינים אותה לתוכנית טלוויזה ומספרים את סיפורה , ופתאום כל מיני דברים מהעבר מתחילים לצוץ...

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
מובי דיק (2010)

מובי דיק (2010)

הרמן מלוויל

בשבוע הספר האחרון המליץ לי אחד המוכרים על "מובי דיק" בתרגום חדש בהסבירו כי התרגום הישן היה בלתי קריא בעליל.
אני מוכרח לחלוק עליו.התרגום הקודם היה יצירת אומנות .אני זוכר שהייתי לוקח את הספר לידיים ואחרי דקה כבר ישנתי מעולה.חודשיים תמימים הספר דאג לשנתי להיות מצוינת.

התרגום החדש רק יעשה עוול.הריי הספר לא מעניין - רב חובל (אחאב) שיש לו אובססיה לפגוע בלוויתן לבן (מובי דיק),מסופר מנקודת מבט של נוסע (ישמעאל).בדרך הסופר מתאר סוגיי לוויתנים ועוד כל מיני חיות ים.ומגדיל לעשות בנסיון לקבוע מאיזה סוג היה הלוויתן של יונה הנביא.

לפחות אל תגזלו את השינה מאנשים!!!

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
ניקולאס ניקלבי (2011)

ניקולאס ניקלבי (2011)

צ'ארלס דיקנס

כקוראים אנחנו לא חוסכים ביקורת מהסופרים. אנחנו דורשים מהם לכתוב בצורה מעניינת , לחדש בכל ספר, שכל עמוד חדש יהיה כמנה אקזוטית. ואם נדמה לנו שהם ממחזרים , אנחנו לא חוסכים מהם את שבטם. ראו לדוגמא, מקרה הרלן קובן.
יוצאים מהכלל הם הסופרים הקלאסיים. לא זכור לי שקראתי בקורת על טולסטוי, דסטוייבסקי, ויקטור הוגו ואחרים שהם כותבים אותו סיפור באדרת שונה.
ניקח למשל את צארלס דיקנס, האם יש משהו משותף לאוליבר טוויסט דיוויד קופרפילד, דוריס הקטנה ובין שני ערים. תמיד יש שם יתום (בדר"כ קבוצת יתומים) שמנוצל(ים) ע"י רשע תורן, יש איזו עלמה במצוקה ויש את גבורנו שבסוף עוזר לכולם וסוף טוב הכול טוב. נכון, הרקע שונה, לפעמים זה לונדון, לפעמים זו המהפכה הצרפתית,אבל לא נשכח, גם הרקע של הרלן קובן משתנה.
בקיצור קל להשמיץ את בני זמננו ולא את הסופרים שהפכו לקנון בספרות העולמית.
בכל האופן "ניקולאס ניקולבי" הוא מהז'אנר הידוע של צ'ארלס דיקנס, שלא תבינו אותי לא נכון ,אני משתף אתכם בהרהורים שעלו במוחי הקודח,אבל הספר ממש נחמד (והתרגום של עירית לינור הוא מלאכת מחשבת, הספר קולח- בכלל לא כמו "מועדון הפיקוויקים"). ומי שמתגעגע לקצת גשם ולמזג אוויר חורפי כמיטב המסורת האנגלית, זו בחירה מצוינת היום (28 באוגוסט).

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
הישרדות

הישרדות

אלכס מורל

אחת הזכויות הגדולות במשטר דמוקרטי היא החירות. הזכות להחליט מה אני רוצה ואיך שאני רוצה .
ג'ין החליטה לקחת את הזכות הזאת צעד אחד קדימה היא רוצה כרטיס בכיוון אחד בלבד (יציאה למי שלא הבין).
היא צאצא(ית) לאבא וסבתא שלקחו את הצד הזה בעקבות דיכאון והיא גם רוצה. הבעיה שיש לה אמא
שתפסה אותה על חם, הצילה אותה והפנתה אותה לטיפול אצל הגורמים המוסמכים. אבל לג'ין יש תוכנית
היא עדיין לא ויתרה. אבל ברגע האחרון קורה משהו שהופך את כל עולמה והיא מנסה להיאחז בחיים בכל מחיר. אבל עכשיו לא כ"כ בטוח שהיא תצליח.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן
זה

זה

סטיבן קינג

בני אדם פוחדים מהרבה דברים, חלק מהם אפשר להבין חלק קצת קשה.
למשל פחד (או יותר נגעלים) ממקקים. פחד מעכברים , עכבשים ויש
אפילו כאלה שפוחדים מחתולים (באמת, פגשתי כמה כאלה). אבל הכי מוזר ,
עד עכשיו, היה בעיני פחד מליצנים.
אז זהו אחרי "זה" אני לגמרי מבין אותם.
ליצן רצחני מסתובב בעיירה קטנה ורוצח ילדים קטנים, הבעייה שרק ילדים יכולים
לראות אותו. פנו לעצמכם, כמה לילות ותתחילו לקרוא, הליצנים לא יראו לכם מצחיקים
יותר.

לפני 12 שנים•הנסיך הקטן

ביקורות נוספות על "תעלומה בשישה קולות"

תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

קראתי לפני הרבה זמן. זוכר שמאד נהניתי ממנו. אני לא מפסיק להמליץ ולהציע אותו ללקוחות בחנות בה אני עובד "סיפור חוזר" נתניה. אכן ספר מעולה.

תיהנו ...

נדב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•נדב11381
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

הכל התחיל כשוויקאס סווארופ הוציא לאור את ספרו הראשון "נער החידות ממומביי". הוא הפך בן רגע לרב מכר, זכה בהמון פרסים, ועובד לסרט מצליח בקולנוע. ואם אפשר, אז נהנתי ממנו מאוד. מאוד.
אבל אז... אז הוא הוציא לאור את ספרו השני שנקרא "תעלומה בשישה קולות".
וזה כבר עניין אחר לגמרי.

לכאורה, הרעיון של הספר נורא נחמד: רצח, שישה חשודים, כל חשוד מספר את סיפורו ולבסוף נחשפת התעלומה.
אבל זה לא כך.
הדמויות לא מעניינות במיוחד, הודו כבר לא נראית קסומה כל כך, והכתיבה כבר לא חדה ומקסימה.
ההתדרדרות של ויקאס דורשת חקירה.
והנה מתחילה החקירה שלי:

בהתחלה חקרתי את החשודים (בני משפחתו) ושאלתי אותם כל מני שאלות מוזרות: מה עשיתם בזמן שויקאס כתב את הספר? האם הסחתם את דעתו? בילבלתם אותו? או שפשוט גרמתם לו להרגיש רע? איך הוא התנהג בזמן כתיבת הספר? האם היו רמזים כלשהו להתדרדרות? האם הוא היה חולה בזמן כתיבת הספר? ועוד מלא שאלות שלא צריך להזכיר כאן את כולם.

לבסוף, אחרי הרבה הרבה זמן, הסקתי מסקנה: האשם בהתדרדרות הוא לא אמו, אביו, אחיו, אחותו, בנו או בתו.
הנאשם הוא הוא עצמו!
הערכה היא שלאחר ההצלחה המידית של ספרו הראשון, מוחו השתכר לגמרי ולפני שעיכל את האושר והשמחה, החל בכתיבת הספר הזה. הוא לא היה מרוכז ולכן חלה התדרדרות.

אני מאוד מקווה שהספר השלישי שלו "היורשת מדלהי" שמחכה לי על המדף, לא יאכזב אותי כמו שהספר הזה אכזב.

בשורה תחתונה: למרות כל האכזבות שצברתי מהספר, הוא לא גרוע עד כדי כך. יש בו כמה קטעים שהיה שווה לקרוא. פשוט מסופר מוכשר כמוהו, ציפיתי ללא פחות ממצויין.
וכשיש ציפיות גבוהות, מה לעשות, קורה שמתאכזבים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

****



נהניתי. ראסמי. הספר הזה משעשע מאוד, צבעוני, ריחני, מזיע ושמנוני, כמו מנה של דאל במיין בזאר בדלהי. לא האמנתי לאף מילה, כן? כי ויקאס סווארופ טווה פה עלילה פוליפונית סבוכה ועתירת "חורים", עמוסה בדמויות מוגזמות וגדולות מהחיים כאחרוני הגיבורים הבוליוודיים, המקיפות במסעותיהן במאמץ רב וללא כל צורך נראה לעין אזורים וצדדים שונים של הודו, מאיי אנדמן בדרום ועד קשמיר בצפון. רבגוניותה של הודו ניבטת אל הקורא כמקסימה וטרגית, מושחתת עד היסוד ושואפת צדק, יפהפיה ומזוהמת, בדיוק כפי שנראתה בסרטו המקסים של דני בויל, "נער החידות ממומביי".
כמו בסרט, בו הגיבורים מפסיקים בשלב כלשהו לדבר הינדי ומתחילים לדבר אנגלית במבטא הודי/אוקספורדי, מצאתי את עצמי כמעט בעל כורחי מתרגם בראש כל משפט לאנגלית במבטא הודי כבד ומגוחך, כמו של אפו נהספימפטילון, בעל המינימרקט מ"משפחת סימפסון". כשקוראים את הספר ככה, גם כששוברים לאחד הגיבורים את העצמות במכות רצח, הסיטואציה מתפרשת כקומית לחלוטין, כך שלפחד ממש בספר אי אפשר - אבל מחייכים רוב הזמן, וזה כבר טוב מספיק בעיניי.
פתרון התעלומה היה משני בעיניי למארג הסיפורים שהתחוללו בדרך, כך שכשכבר נתגלה, לא נרשמה אצלי התעלפות רבתי.
הספר מומלץ בראש וראשונה לכל מי שנוסע להודו ורוצה שיהיה לו מה לקרוא כשהוא משלשל את נשמתו בגסט האוס ("השיבה מהודו" לא יצלח לצורך זה). אין פה חומר לפרס נובל לספרות, אבל מי שאוהב לקרוא סיפור טוב וקליל, רווי בפולקלור הודי ממדרגה ראשונה שמעניק חוויית קריאה נעימה ולא מאמצת - ימצא כאן את מבוקשו.


****

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

מה? רגע, לא הבנתי...
אז מי בסוף רצח את ויקי? (גם כן שם – לאורך כל הספר חשבתי על מישהי שעבדה איתי)
העיתונאי? מה הקשר? בשביל מה לשרבט עלילה, מגוחכת ככל שתהיה, לאורך 500 עמודים? ליצור שש דמויות "ססגוניות"? לטרוח "לשזור" את קורות החיים שלהם זה בזה? לבנות רומן א-לה אגאתה כריסטי?
אם בסוף הרוצח הוא מר פלפלי עם מלחייה בחדר האמבטיה?!
לא יודע אם זו הפרעת הקשב שלי או... טוב, זו כנראה הפרעת הקשב שלי, אבל למרות שהעלילה אכן זרמה (מי שמכיר אותי יודע שאצלי לסיים ספר בשבועיים זה מהירות שיא) – מצאתי את עצמי הופך את הדפים האחרונים כשהבעת "מה לעזאזל?" על פניי (מפאת צנעת האתר לא נקטתי במונח הלועזי...)

אבל נתחיל לפי הסדר
ראשית הדמויות – ויסלח לי הקורא אם אני מתבלבל כי הספר לא לידי.
ויקאס ויקאס ויקאס, אני שמח שכדיפלומט הודי אתה מוצא את הזמן לקחת קורסי כתיבה יוצרת, ואפילו יצא לך די טוב (אפילו מצויין) עם הספר הקודם, אבל על התרגיל של בניית הדמויות הייתי מכשיל אותך בענק!
נו באמת, כולנו הרי מכירים את הודו ואת הליהוקים השגרתיים – השחקנית מבוליווד, הפוליטיקאי המושחת ובנו הנהנתן והרשע, העני טוב הלב – ולצדם, באופן פחות שגרתי – האמריקאי הדביל ובן השבט התמים (אין לי נישה לשים בה את הפריק הזה שהפך לגנדי/באפו)
ואם לסכם במשפט –
האמריקאי – הבנו, אתה מטומטם ומדבר בגוף ראשון
אקטי – הבנו, אתה שחור עם שיער מקורזל ושיניים לבנות
שבנאם – הבנו, את יפה, ויודעת לצטט את ניטשה
ויקי – הבנו, רצחת את רובי גיל, ואתה לא מצטער
אבא של ויקי – הבנו, אתה מושחת ואוהב לדבר בטלפון (ניתוק)
זה שהפך לגנדי – הבנו, אתה מתוסבך עם גנדי
מונה הנייד – הבנו, אתה עני, למרות שיש לך תואר ראשון

ואוו, ריגשת אותי עם המנעד ה"ססגוני" של הדמויות. נוט. תחושה של עוד סרט הודי בערוץ זי.טי.וי.

שנית, העלילה – זהירות ספויילר (כאילו שלא צפיתם את זה)
מה לא דחפת לשם ויקאס; אסון אקולוגי, דיבוק, טרוריסטים, שבטים אבודים, רצח פוליטי, ניטשה... מעניין מה יישאר לך לספר הבא? זומבים והמחאה החברתית...
שלא לדבר על צירופי המקרים המגוחכים שמלווים את הספר מתחילתו. טוב שלא פגע בויקי ברק בדיוק כשאקטי המוזר הזה הוציא את הדיבוק מאיש העסקים המעצבן הזה (יכול להיות שסיכמתי עכשיו את העלילה במשפט אחד?)

שלישית – שונות
אני מניח שאני לא יכול לבוא אליך בתלונות על השמות, אבל להבא, ויקאס, סתם שתדע, שהשם "שבנאם סקסנה" לא עושה טוב לקורא הישראלי (לפחות לי). אנחנו מתחברים יותר לשמות הודים "אשכנזיים" כמו: רג'יב, מוניר, יסמין, לליטה וכו'
גם שחקנית בוליווד שמצטטת את ניטשה – לא כל כך מתקבל על הדעת

ולסיום, אני שוקל לקרוא לארנב שלי באפו.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•nitsando
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

אני מודה ומתוודה, אף פעם לא חשתי משיכה כלשהי להודו.
בזמן ששאר חברי ובני גילי חסכו כסף כדי לבקר בארץ הססגונית אני חלמתי על פריז ולונדון, ובכן, הספר הזה מוכיח לי שלא הפסדתי דבר.

להבדיל מספרים אחרים המתארים את החיים בהודו, הספר הזה אינו מתמקד בבעיית העוני והמצוקה אלא דווקא בהנהגה המושחתת ותאוות הכוח.
הסופר הוא דיפולמט הודי, ולדעתי כשגריר הוא מציג את הרע והמכוער במדינתו.

הספר בנוי כמותחן, מי רצח את ויקי ראי?(שלעניות דעתי היה שם אולם יותר מאשר הנבחר, אבל על תרגום מעוות של שמות ספרים אכתוב בפעם אחרת),
לכאורה היה אמור להיות מוטיב בלתי מבוטל של מתח ואפלה, אך לא הרגשתי דבר.
אם כולנו חושבים כי הפוליטיקאים שלנו מושחתים מין היסוד, כדאי לעשות גיחה קצרה בעמודי הספר כדי להבחין שהודו של ויקאס מנוהלת בידי מאפיונרים ודגי רקק, הכל בנוי על כוח הכסף והשריר, מה שהכי בולט לעין זה חוסר המעורבות של העם ההודי בנעשה במדינתו, וזה בהחלט מובן, למי יש כוח להתעסק בשחיתות ממשלתית שאין מה לאכול? כך נוצר תהו ובהו.

אומנם לא נהנתי מהעלילה, וזה ממש לא עניין אותי מי רצח את הרקיק הקטן, אבל נהנתי מדברים אחרים, נהנתי מאותו עיתונאי הנלחם בהכל ובכולם, כשלדעתי הוא בעצמו כבר מבין ששינוי יהיה קשה מאוד לבצע, דמותו מהווה השראה ואי אפשר שלא לחשוב כמה דברים אנו רואים ושומעים ולא עושים דבר?

נהנתי בעקיפין מגיחותיו של גהנדי בסיפור, ובהחלט הבנתי סוף סוף כיצד מקום מוצף ברעב ובפשע הוא קרקע פורייה ליצירתם של גיבורי תרבות.

תשאלו אם כך, מה גרם לי להגדיר את הספר כבסדר?- שאלה מצוינת!

ויקאס צלל עמוק מדי, הוא ניסה לכתוב ספר שיהווה אג'נדה חברתית, ישקף מצב קיים ויגרום לאנשים לקום מרביצתם ומאידך הוא קיווה ליצור מותחן בידיוני אשר עירב ראשי ממשלות, שחקנים, בימאים, סוכנויות ביון וראשי טרור, ובל נשכח את גהנדי.
יותר מדי דברים קורים בספר, יותר מידי דמויות חלקן לא מעניינות, דפים שלמים של דיאלוגים חסרי עניין,ותרגום זוועתי של סלנגים ודרך התבטאות(בקטעים של האמריקאי מטקסס, הרגשתי מבוכה לקריאת משפטים מסויימים ואולי זו הייתה הכוונה?!) כל זה העכיר את האווירה לחלוטין.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

אין ספק שהספר הראשון של הסופר ויקאס סווארופ, נער החידות ממומביי , היה הרבה יותר דרמתי ועוצמתי מהספר הזה.
הסגנון כתיבה של הסופר מאוד מסקרן וסוחף.
היו קטעים שפעימות הלב האיצו מרוב מתח ופחד.
אני אישית, מאוד אוהבת לקרוא ספרים על הודו וארצות שונות אחרות.
הסופר חילק את הספר, ראשית מסופר על הרצח, לאחר מכן החשודים, המניעים, הראיות, הפתרון והווידוי.
הסוף מפתיע את הקורא לחלוטין.
ספר טוב, שווה קריאה .

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר י נ ת
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

לא מאכזב בכלל,
זאת אומרת: לא פחות טוב מ"נער החידות", למרות הכל.

הספר זורק אותך אל תוך רחובותיה המלוכלכים של... איזו עיר שזו לא תהיה בהודו. עושה לך היכרות קצרה עם כל המעמדות והטיפוסים האפשריים המסתובבים שם.
עם סגירת הספר קרו לי שני דברים: פתחתי בהתעניינות נמרצת במיני יבשת הזאת והתחלתי לצפות (תאמרו מה שתאמרו) בסרטים הודיים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•המילה הכתובה
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

"תעלומה בשישה קולות" הוא מלאכת מחשבת של בניית מתח, וזאת בזכות החלוקה שלו לשישה חלקים: הרצח, החשודים,המניעים, הראיות, הפיתרון, ולבסוף - הווידוי, שבו מסופר הסוף המפתיע והחכם של הספר שובה הלב הזה.

לפני 15 שנים•אורית
תעלומה בשישה קולות

תעלומה בשישה קולות

ויקאס סווארופ

בעקבות הצפייה בסרט הנהדר "נער החידות ממומביי" המבוסס על ספרו של ויקאס סווארופ, והשבחים הרבים להם זכו הן הספר והן הסרט המדוברים, ציפיתי מ"תעלומה בשישה קולות" ליותר.
לדעתי,ספר זה מותח ברמה בינונית-לכל היותר,ועלילתו שטחית, מופרכת ולא מציאותית כלל. השפה דלה, וכך גם התיאורים.
נותר לקוות רק שספריו הבאים של הסופר ידמו לספרו הראשון.

מומלץ לחובבי ז'אנר המתח הקליל והלא-מחייב.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•annabellee
דירוג
5.0
לפני 16 שנים

“הספר מסובך בגלל השמות ההודים הלא שגרתיים. אבל העלילה המדהימה של6 הדמויות שנשזרת אחת בשניה, וניחוחות”

28/36
ביקורות על תעלומה בשישה קולות
הבאה
חֵני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 17 שנים

“אחרי נער החידות ממומבי, ציפיתי ליותר. כתוב יפה, עלילה זורמת, אך פתרון התעלומה היה עלוב...”