ביקורת ספרותית על צלה של הרוח - בית הקברות לספרים נשכחים #1 מאת קרלוס רואיס סאפון
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 ביוני, 2009
ע"י שירה


בשתי מילים: לא אהבתי. בקצת יותר...
יש ספרים שפונים אל אוהבי הספרים ויש ספרים שמתחנפים אליהם. שניהם משתמשים בתיאורי ספריות עצומות, חנויות ספרים משומשים מסתוריות, תחושת ההתעלות שבגילוי ספר נדיר וציטוטים מחוכמים, אך בעוד שאצל הסוג הראשון (שהמייצג הטוב ביותר שלו בעיני הוא "אם בלילה חורפי עובר אורח" של איטלו קאלווינו) מורגשת אהבת הספר של הכותב, בסוג השני (ש"צילה של הרוח" הוא האבטיפוס שלו) מרגישים את החנופה, את הרומנטיקה המתקתקה שהכותב משרה בתיאורי אבק וקורי עכביש בניסיון למשוך אל העלילה המיותרת שלו את אוהבי הספר האמיתיים. התחושה שיצאתי איתה מקריאת הספר היא שהכותב עצמו לא מתחבר להתפעמות שאוחזת בגיבור שלו כשהוא נפגש עם ספר חדש או עם ספריה מסתורית. הדבר היחיד שהכותב מתרגש ממנו לתחושתי הוא ערמת המזומנים שתצא לו מהחנופה הזולה הזו.
אז למה לא דירגתי כ"בזבוז זמן"? בגלל מלחמת האזרחים בספרד, שלאחרונה יוצאת מתהום השכחה אל קדמת הבמה של הספרות להמונים, ותמיד מעניין לקרוא עליה, גם בספר "לא משהו".
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
קוראת הכל (לפני 15 שנים ו-7 חודשים)
ואללה... קראתי את הספר די מזמן, ולא אהבתי אותו. לאחרונה מישהו שאל אותי למה ולא הצלחתי להיזכר. אז נכנסתי לכאן עכשיו כדי לחפש ביקורת שתזכיר לי וזו הביקורת. זה מה שאני הרגשתי. כאילו המחבר מנסה בכוח לכתוב 'יצירת מופת' וזה יוצא לו מלאכותי ומזויף.
עמיר (לפני 15 שנים ו-10 חודשים)
מעולה. תאור ממצה של הספר אני לא חשבתי שהוא בזבוז זמן, אבל זה בהחלט ספר סתמי מאד. הדבר העיקרי שמצא חן בעיני בספר זה שהוא הזכיר לי את היופי והקסם של ברצלונה.
ג'וקר (לפני 16 שנים ו-3 חודשים)
ספר מהנה ביותר לפעמים עדיף לא לחפור יותר מדי תחת המניעים של הסופר ופשוט להנות מספר בעל עלילה מרתקת וקולחת. לבעלי מטען אינטלקטואלי (או פסבדו-אינטלקטואלי) עודף אולי עדיף לעלעל בכתבי שפינוזה במקום זאת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ