“מה שעצוב בסיפור זה שהוא אמיתי, ושלא מדובר במקרה בודד. זאנה ונדיה היו נערות בריטיות, בנות 14 ו-15 בנות לאב תימני שחשבו שהן נוסעות לחופשה משפחתית בתימן, וגילו שנמכרו ע"י אביהן והן נשואות לנערים מקומיים. הזעזוע מתגבר כשמתגלה שזה אפילו חוקי, לאור כך שלפי החוק בתימן אישה נחשבת לרכוש בעלה והעובדה שהן קטינות שלמעשה נחטפו והנישואין אורגנו ללא הסכמתן וללא נוכחותן, לא עוזרת להן. הספר מתאר את חייהן של הבנות בכפר נידח בתימן בו הן נדרשו לבצע עבודות כמו טחינת תירס, שאיבת מים מהבאר (לא לטעות - זה היה בשנות ה80 של המאה ה20), חיות בתנאים קשים כולל לידה בבית בלי סיוע רפואי וזאנה אפילו ספגה התעללות קשה מחמה וחמותה כולל הרעבה ואלימות פיזית. אמן שפנתה לגורמים רשמיים כולל לאו"ם זכתה לתשובה מזעזעת: בגלל שהן בעלות אזרחות כפולה הן כפופות לחוק התימני ואין מה לעשות בנדון, היו מי שאמרו לה שתוותר ותקבל את זה, אבל האם האמיצה לא וויתרה ואחרי 7 שנים של מאבק הצליחו לאלץ את בעלה של זאנה להתגרש ממנה, מה שאפשר לה לעזוב את תימן - אבל היא נאלצה להשאיר מאחור את בנה בהתאם לחוקי המדינה. נדיה נשארה עם ילדיה בתימן והמשיכה ללדת ילדים נוספים (לפי דיווחים מאוחרים יותר - הצליחו לשחרר אותה לבסוף). קשה להאמין שבתקופה המודרנית קיימות מדינות בהן מתאפשרים דברים כאלו, אבל זה אמיתי. זאנה אף שיתפה במקרים של נערות אחרות שפגשה בהן שגם נחטפו ממדינות מערביות באופן דומה וחותנו עם מקומיים ע"י בני משפחתן, כשלא לכולן יש מי שיאבק בשבילן ויעזור להן להיחלץ מהשבי. מסמך אנושי מזעזע - וזאת לא קלישאה. אחרי שקוראים את הספר הזה כל אשה תרגיש אסירת תודה על כך שהיא חיה במדינה מערבית וחופשיה לעשות כרצונה, במיוחד כשנוצרת הבנה שסיפורים כאלו מתרחשים גם במדינות השכנות, ולא כולן ברות מזל כמונו.”

“בנות למכירה (במקור השם חזק יותר: Sold) הוא סיפורן של זאנה ונאדיה, שתי מתבגרות צעירות מבירמינגהאם שבממלכה המאוחדת. אביהן המוסלמי של הבנות מוכר אותן ללא ידיעתן וללא ידיעת אימן לתימן, שם הן נידונות לחיים של עבדות והשפלה בכפר ללא חשמל וללא מים זורמים, במקום בו לאשה אין כל חשיבות מעבר לכך שהיא צריכה למלא את רצונות של הבעל: להביא ילדים לעולם (רצוי בנים כמובן) ולספק את כל צרכיו וחסר לה שלא תציית. במקום המזעזע הזה, כל הילודים עוברים ברית מילה, בנים ובנות כאחד. הילדות התמימות יוצאות לחופשה חלומית מבלי שידעו מה מצפה להן בתימן, מדינה אשר פרט לכך שהיא מאפשרת דברים כאלו, עדין מוציאה להורג נידונים למוות בכיכר העיר. הייתי בלא מעט מקומות נידחים בעולם אך אני מודה שבמקום נוראי כמו הכפר המתואר בספר, טרם הייתי. גם לאחר שהסיפור מתגלה ומובא לידיעת הציבור הבריטי, ממשיך האב בחייו כרגיל ומעולם לא נתבע לדין על מעשיו. סיפורן של זאנה ואחותה נאדיה הוא סיפור קשה, מזעזע ולא יאומן והוא מעלה את השאלה הבלתי נמנעת: כמה מקרים נוספים כאלו קרו ולא הגיעו לידיעת הציבור? והאם יתכן כי דברים כאלו יכולים לקרות גם היום, כמעט 40 שנה לאחר המקרה המתואר בספר? והאם יתכן כי מקרים דומים יתכנו גם אצלנו במדינת ישראל? העובדה כי פרשייה כזו היתה יכולה להתרחש בממלכה הבריטית תחת שלטונה של גברת הברזל, היא בלתי נתפסת. נדמה לי כי בריטניה יצאה למלחמה על איי פוקלנד על דברים פעוטי ערך בהרבה. שאלה מוסרית נוספת המתעוררת היא האם נכון נהגה נאדיה שהשאירה את בנה בתימן על מנת להחלץ מהגיהנום של חייה שם? לא ניתן שלא להיזכר ב"לא בלי ביתי" ואף ב"בחירתה של סופי" למרות שהמקרים לא ממש זהים, ומי אנו שנשפוט? ספר חזק, מטלטל ומעורר מחשבות.”

“לא ימי הביניים, לא זמנים אפלים וחשוכים, סתם אנגליה של שנות השבעים והשמונים, לכאורה מבצרה של הנאורות והקידמה, ולא כך היא. במקום בו האסלאם וחוקיו האפלים נמצא, שום קידמה ושום נאורות לא תתכן. אביהן של זאנה ונאדיה מוחסן צריך כסף ו-1,300 ליש"ט לגולגולת כנראה מספיקים לו לחוב קטן ומציק, נניח של סיגריות. מה מוכרים? לפי חוקי השריעה המתקדמים יש סחורה שמישה בבית – בנות. האב הוא תימני עם אזרחות בריטית, נשוי לבריטית ובנותיו בריטיות באזרחותן וגרות בבירמינגהם הבריטית. בינגו. גם בריטיות וגם נשים. מפה לשם נוצרים הקשרים חת ושתיים והנה 2,600 ליש"ט בקלי קלות. הבנות אינן בקר או כלבים גזעיים ולכן מספרים להן שהן נוסעות לתימן לבקר את קרובי משפחתו של האב. הן תהיינה שם חודש וחצי וצריך רק לקנא בהן, שכן לא כל יום זוכים לחופשה שכזו. הבנות מגיעות לתימן, קודם זאנה ולאחר מכן נאדיה, ומיד מועברות ללא שהיה לחתונה ולהסתרה מעין כל, בכפרים מרוחקים, שמפה ועין אדם לא שזפה. הן פשוט הועלמו כאילו פצתה האדמה פיה ובלעתן. בתחילה נוהגים בהן ברכות, בעיקר בזאנה האגרסיבית והדעתנית. הן כמובן מופרדות. זאנה זוכה בעבדאלה השדוף והחולני, המצווה לקיים עמה יחסי מין מהר ולהביא ילדים לעולם. כך גם אחותה זוכה בבעל ודי מהר בילדים. העבדות מתחילה, הבית נמצא באמצע שומקום רותח, מאובק ונטול כל קידמה. אין חשמל, אין מים זורמים, כל יום הליכה לבאר המרוחקת, שתילת תירס, השקיה, קטיף, טחינה ובישול. נערות בגילן שעדיין לומדות באנגליה ומנענעות אגן לצליל הדיסקו, לא חולמות להעביר "חופשה" נפלאה תחת איומי אונס של בעלים כפויים, לשתול תירס ולהביא מים בכדים כבדים על הראש. זאנה לא מוכנה לרגע להפרד מחלום החזרה לאנגליה. לפי חוקי תימן והשריעה, גם אם היא תצליח איכשהו לחזור למולדתה, מחזה נדיר, היא תצטרך לוותר על הילדים, אם יהיו כאלה. הקשר הראשון נוצר עם אנגליה בסיוע רופא הכפר ורק לאחר שנים מבינה האם האנגליה, שבינתיים גם עזרה את האב, מה בדיוק קרה. מכאן העניינים מתחילים להתגלגל יחסית מהר וגם זה לוקח שנים, פשוט לא להאמין מה האסלאם עושה, בעיקר לנתיניו הנשיים, ועד כמה גם שלטון נאור כמו זה הבריטי לא מסוגל לעשות הרבה. כדי לקצר סיפור ארוך בן שמונה שנים, זאנה נחלצת איכשהו מעול בעלה המפוחד, מפוחד מאביו האכזר, השתלטן ושידיו בכל, גם אם הוא בסעודיה או בכל מקום אחר. כעת רק נותר להציל את נאדיה ולקרוא את ספר ההמשך בשם זה. ספר מצויין.”

“זהו סיפור על עבדות מודרנית,על תמימותם הטהורה ואמונם הטוטלי של ילדים בהוריהם. זהו סיפור על אכזריותם של משטרים אפלים ופרימיטיבים,ומי שנדמה לו,שהם חלפו מן העולם,יקרא את בנות למכירה ויגלה את האמת המרה. זהו סיפור שאסור לשכוח,ומטרתו להזכיר לנו את הצורך להגן על זכויות הפרט,וחופש הבחירה של כולנו,בעולם שהחופש בו הוא מדומה בלבד. מסמך אנושי מזעזע ואמיתי,המתעד מפיה של זאנה מוחסן את סבלה וסבל אחותה נאדיה,בנות לאם אנגליה ואב מתימן/מוסלמי,מבירמינגהם,שתאוות בצע כסף ,דוחפת אותו לעשות את הנורא מכל,למכור אותן,כשהן בנות 14,15 במחיר נזיד עדשים,ללא ידיעתן,ולהשיא אותן לנערים בתימן,וכל זאת תחת הבטחה לטיול בתימן מדינת הולדתו. 8 שנים אולצה זאנה לחיות בכפר נידח ופרימיטי בתימן,לקיים חי אישות עם בעלה/ילד,ללדת לו,לסבול חרפת רעב,התעללות מצד משפחתו של בעלה,עבודת מפרכת מצאת החמה עד צאת הנשמה,והקושי הגדול,הניתוק הכמעט מוחלט מאחותה נאדיה,והניתוק המוחלט מאמה בלונדון. לאחר 8 שנים של מאבקים שלה ושל אמה,כל אחת מצידו האחר של הגלובוס ובעזרה מצד עיתונאים ודיפלומטיים ,וכמובן הרבה שטרלינגים,מצליחה זאנה לשוב לאנגליה ובתמורה לחירותה היא נאלצת להשאיר את בנה בתימן ולהיפרד מאחותה האהובה נאדיה בשבועה,שאת חייה תקדיש להצלתה מן העבדות שנכפתה עליהן. וזהו בעצם סיפור על חולשתו של המעמד הבינוני-נמוך המעודד כלפיו אדישות,חוסר איכפתיות ומוסר כפול של כל המוסדות החברתיים ומצד השלטונות,ועל נסיונותיה בספר להביא את התופעת המזעזעת לידיעת כלל הציבור ,ולזכות באהדת ודעת הקהל בתקשורת,ובקהיליה העולמית. זאנה מוחסן כתבה את המשך מאבקה לשחרר את אחותה בספרה: להציל את נאדיה. מומלץ בחום!”

“מה שעצוב בסיפור זה שהוא אמיתי, ושלא מדובר במקרה בודד. זאנה ונדיה היו נערות בריטיות, בנות 14 ו-15 בנות לאב תימני שחשבו שהן נוסעות לחופשה משפחתית בתימן, וגילו שנמכרו ע"י אביהן והן נשואות לנערים מקומיים. הזעזוע מתגבר כשמתגלה שזה אפילו חוקי, לאור כך שלפי החוק בתימן אישה נחשבת לרכוש בעלה והעובדה שהן קטינות שלמעשה נחטפו והנישואין אורגנו ללא הסכמתן וללא נוכחותן, לא עוזרת להן. הספר מתאר את חייהן של הבנות בכפר נידח בתימן בו הן נדרשו לבצע עבודות כמו טחינת תירס, שאיבת מים מהבאר (לא לטעות - זה היה בשנות ה80 של המאה ה20), חיות בתנאים קשים כולל לידה בבית בלי סיוע רפואי וזאנה אפילו ספגה התעללות קשה מחמה וחמותה כולל הרעבה ואלימות פיזית. אמן שפנתה לגורמים רשמיים כולל לאו"ם זכתה לתשובה מזעזעת: בגלל שהן בעלות אזרחות כפולה הן כפופות לחוק התימני ואין מה לעשות בנדון, היו מי שאמרו לה שתוותר ותקבל את זה, אבל האם האמיצה לא וויתרה ואחרי 7 שנים של מאבק הצליחו לאלץ את בעלה של זאנה להתגרש ממנה, מה שאפשר לה לעזוב את תימן - אבל היא נאלצה להשאיר מאחור את בנה בהתאם לחוקי המדינה. נדיה נשארה עם ילדיה בתימן והמשיכה ללדת ילדים נוספים (לפי דיווחים מאוחרים יותר - הצליחו לשחרר אותה לבסוף). קשה להאמין שבתקופה המודרנית קיימות מדינות בהן מתאפשרים דברים כאלו, אבל זה אמיתי. זאנה אף שיתפה במקרים של נערות אחרות שפגשה בהן שגם נחטפו ממדינות מערביות באופן דומה וחותנו עם מקומיים ע"י בני משפחתן, כשלא לכולן יש מי שיאבק בשבילן ויעזור להן להיחלץ מהשבי. מסמך אנושי מזעזע - וזאת לא קלישאה. אחרי שקוראים את הספר הזה כל אשה תרגיש אסירת תודה על כך שהיא חיה במדינה מערבית וחופשיה לעשות כרצונה, במיוחד כשנוצרת הבנה שסיפורים כאלו מתרחשים גם במדינות השכנות, ולא כולן ברות מזל כמונו.”

“בנות למכירה (במקור השם חזק יותר: Sold) הוא סיפורן של זאנה ונאדיה, שתי מתבגרות צעירות מבירמינגהאם שבממלכה המאוחדת. אביהן המוסלמי של הבנות מוכר אותן ללא ידיעתן וללא ידיעת אימן לתימן, שם הן נידונות לחיים של עבדות והשפלה בכפר ללא חשמל וללא מים זורמים, במקום בו לאשה אין כל חשיבות מעבר לכך שהיא צריכה למלא את רצונות של הבעל: להביא ילדים לעולם (רצוי בנים כמובן) ולספק את כל צרכיו וחסר לה שלא תציית. במקום המזעזע הזה, כל הילודים עוברים ברית מילה, בנים ובנות כאחד. הילדות התמימות יוצאות לחופשה חלומית מבלי שידעו מה מצפה להן בתימן, מדינה אשר פרט לכך שהיא מאפשרת דברים כאלו, עדין מוציאה להורג נידונים למוות בכיכר העיר. הייתי בלא מעט מקומות נידחים בעולם אך אני מודה שבמקום נוראי כמו הכפר המתואר בספר, טרם הייתי. גם לאחר שהסיפור מתגלה ומובא לידיעת הציבור הבריטי, ממשיך האב בחייו כרגיל ומעולם לא נתבע לדין על מעשיו. סיפורן של זאנה ואחותה נאדיה הוא סיפור קשה, מזעזע ולא יאומן והוא מעלה את השאלה הבלתי נמנעת: כמה מקרים נוספים כאלו קרו ולא הגיעו לידיעת הציבור? והאם יתכן כי דברים כאלו יכולים לקרות גם היום, כמעט 40 שנה לאחר המקרה המתואר בספר? והאם יתכן כי מקרים דומים יתכנו גם אצלנו במדינת ישראל? העובדה כי פרשייה כזו היתה יכולה להתרחש בממלכה הבריטית תחת שלטונה של גברת הברזל, היא בלתי נתפסת. נדמה לי כי בריטניה יצאה למלחמה על איי פוקלנד על דברים פעוטי ערך בהרבה. שאלה מוסרית נוספת המתעוררת היא האם נכון נהגה נאדיה שהשאירה את בנה בתימן על מנת להחלץ מהגיהנום של חייה שם? לא ניתן שלא להיזכר ב"לא בלי ביתי" ואף ב"בחירתה של סופי" למרות שהמקרים לא ממש זהים, ומי אנו שנשפוט? ספר חזק, מטלטל ומעורר מחשבות.”

“לא ימי הביניים, לא זמנים אפלים וחשוכים, סתם אנגליה של שנות השבעים והשמונים, לכאורה מבצרה של הנאורות והקידמה, ולא כך היא. במקום בו האסלאם וחוקיו האפלים נמצא, שום קידמה ושום נאורות לא תתכן. אביהן של זאנה ונאדיה מוחסן צריך כסף ו-1,300 ליש"ט לגולגולת כנראה מספיקים לו לחוב קטן ומציק, נניח של סיגריות. מה מוכרים? לפי חוקי השריעה המתקדמים יש סחורה שמישה בבית – בנות. האב הוא תימני עם אזרחות בריטית, נשוי לבריטית ובנותיו בריטיות באזרחותן וגרות בבירמינגהם הבריטית. בינגו. גם בריטיות וגם נשים. מפה לשם נוצרים הקשרים חת ושתיים והנה 2,600 ליש"ט בקלי קלות. הבנות אינן בקר או כלבים גזעיים ולכן מספרים להן שהן נוסעות לתימן לבקר את קרובי משפחתו של האב. הן תהיינה שם חודש וחצי וצריך רק לקנא בהן, שכן לא כל יום זוכים לחופשה שכזו. הבנות מגיעות לתימן, קודם זאנה ולאחר מכן נאדיה, ומיד מועברות ללא שהיה לחתונה ולהסתרה מעין כל, בכפרים מרוחקים, שמפה ועין אדם לא שזפה. הן פשוט הועלמו כאילו פצתה האדמה פיה ובלעתן. בתחילה נוהגים בהן ברכות, בעיקר בזאנה האגרסיבית והדעתנית. הן כמובן מופרדות. זאנה זוכה בעבדאלה השדוף והחולני, המצווה לקיים עמה יחסי מין מהר ולהביא ילדים לעולם. כך גם אחותה זוכה בבעל ודי מהר בילדים. העבדות מתחילה, הבית נמצא באמצע שומקום רותח, מאובק ונטול כל קידמה. אין חשמל, אין מים זורמים, כל יום הליכה לבאר המרוחקת, שתילת תירס, השקיה, קטיף, טחינה ובישול. נערות בגילן שעדיין לומדות באנגליה ומנענעות אגן לצליל הדיסקו, לא חולמות להעביר "חופשה" נפלאה תחת איומי אונס של בעלים כפויים, לשתול תירס ולהביא מים בכדים כבדים על הראש. זאנה לא מוכנה לרגע להפרד מחלום החזרה לאנגליה. לפי חוקי תימן והשריעה, גם אם היא תצליח איכשהו לחזור למולדתה, מחזה נדיר, היא תצטרך לוותר על הילדים, אם יהיו כאלה. הקשר הראשון נוצר עם אנגליה בסיוע רופא הכפר ורק לאחר שנים מבינה האם האנגליה, שבינתיים גם עזרה את האב, מה בדיוק קרה. מכאן העניינים מתחילים להתגלגל יחסית מהר וגם זה לוקח שנים, פשוט לא להאמין מה האסלאם עושה, בעיקר לנתיניו הנשיים, ועד כמה גם שלטון נאור כמו זה הבריטי לא מסוגל לעשות הרבה. כדי לקצר סיפור ארוך בן שמונה שנים, זאנה נחלצת איכשהו מעול בעלה המפוחד, מפוחד מאביו האכזר, השתלטן ושידיו בכל, גם אם הוא בסעודיה או בכל מקום אחר. כעת רק נותר להציל את נאדיה ולקרוא את ספר ההמשך בשם זה. ספר מצויין.”

“זהו סיפור על עבדות מודרנית,על תמימותם הטהורה ואמונם הטוטלי של ילדים בהוריהם. זהו סיפור על אכזריותם של משטרים אפלים ופרימיטיבים,ומי שנדמה לו,שהם חלפו מן העולם,יקרא את בנות למכירה ויגלה את האמת המרה. זהו סיפור שאסור לשכוח,ומטרתו להזכיר לנו את הצורך להגן על זכויות הפרט,וחופש הבחירה של כולנו,בעולם שהחופש בו הוא מדומה בלבד. מסמך אנושי מזעזע ואמיתי,המתעד מפיה של זאנה מוחסן את סבלה וסבל אחותה נאדיה,בנות לאם אנגליה ואב מתימן/מוסלמי,מבירמינגהם,שתאוות בצע כסף ,דוחפת אותו לעשות את הנורא מכל,למכור אותן,כשהן בנות 14,15 במחיר נזיד עדשים,ללא ידיעתן,ולהשיא אותן לנערים בתימן,וכל זאת תחת הבטחה לטיול בתימן מדינת הולדתו. 8 שנים אולצה זאנה לחיות בכפר נידח ופרימיטי בתימן,לקיים חי אישות עם בעלה/ילד,ללדת לו,לסבול חרפת רעב,התעללות מצד משפחתו של בעלה,עבודת מפרכת מצאת החמה עד צאת הנשמה,והקושי הגדול,הניתוק הכמעט מוחלט מאחותה נאדיה,והניתוק המוחלט מאמה בלונדון. לאחר 8 שנים של מאבקים שלה ושל אמה,כל אחת מצידו האחר של הגלובוס ובעזרה מצד עיתונאים ודיפלומטיים ,וכמובן הרבה שטרלינגים,מצליחה זאנה לשוב לאנגליה ובתמורה לחירותה היא נאלצת להשאיר את בנה בתימן ולהיפרד מאחותה האהובה נאדיה בשבועה,שאת חייה תקדיש להצלתה מן העבדות שנכפתה עליהן. וזהו בעצם סיפור על חולשתו של המעמד הבינוני-נמוך המעודד כלפיו אדישות,חוסר איכפתיות ומוסר כפול של כל המוסדות החברתיים ומצד השלטונות,ועל נסיונותיה בספר להביא את התופעת המזעזעת לידיעת כלל הציבור ,ולזכות באהדת ודעת הקהל בתקשורת,ובקהיליה העולמית. זאנה מוחסן כתבה את המשך מאבקה לשחרר את אחותה בספרה: להציל את נאדיה. מומלץ בחום!”