עץ גדל בברוקלין מאת בטי סמיט

– זוכרים את אן מהעמק הירוק, הכה שמחה ופורחת למרות נסיבות חייה יוצאות הדופן? (כך תוך כדי קריאת הספר "קפצה" לי ההשוואה הזו) לפרנסי נולן, גיבורת "עץ גדל בברוקלין" ,לא שפר מזלה כך.
היא נולדה בלב ברוקלין הענייה של ראשית המאה ה־20 בשכונה שבה ריח הלחם הטרי מתערבב באבק הרחוב ובקולות המאבק על קיום.
זו הייתה תקופה שבה משפחות חיו בדירות צפופות, אבות נדדו מעבודה לעבודת יום ואמהות נאלצו לבחור בין מזון לשכר דירה.
בין עוני, רעב וחלומות קטנים מדי לגדול- פרנסי מחפשת נחמה במילים, בלימוד ובאילן היחיד שצומח מבין האבנים, סמל של עקשנות, יופי ותקווה בעולם שאינו מרבה להציע אותם.

עץ גדל בברוקלין הוא רומן על הישרדות שקטה ועל כוחה של נפש צעירה להיבנות ולהישבר. פרנסי נולן גדלה בתוך מציאות קשה של מחסור, אב שתיין, אם קשת־יום ואח צעיר שתלוי בה רגשית.
אך מתחת לאפר הקיום היומיומי צומחת בה אהבה עיקשת למילים, לספרים ולחלום על עתיד אחר.

בטי סמית (מוכשרת ביותר! ממליצה לחפש אחר ספרים נוספים שלה -שאסקור בהמשך)  כותבת בריאליזם פשוט אך חודר, כזה שמאיר את היופי שבשגרה האפורה -ספל חלב, דף מספר ספרייה, קרן שמש נדירה בין הבניינים.
זהו סיפור התבגרות שמדבר על עוני, אך עוד יותר על כבוד, דמיון ויכולת אנושית לגדול גם כשאין קרקע.
מי שאהב את החום והתקווה של אן מהעמק הירוק, ימצא כאן את גרסתה העירונית, הכואבת והנוגעת באמת.

מצרפת כאן דף  מתוך הספר שככ שבה את ליבי

עץ גדל בברוקלין מאת בטי סמיט

– זוכרים את אן מהעמק הירוק, הכה שמחה ופורחת למרות נסיבות חייה יוצאות הדופן? (כך תוך כדי קריאת הספר "קפצה" לי ההשוואה הזו) לפרנסי נולן, גיבורת "עץ גדל בברוקלין" ,לא שפר מזלה כך.
היא נולדה בלב ברוקלין הענייה של ראשית המאה ה־20 בשכונה שבה ריח הלחם הטרי מתערבב באבק הרחוב ובקולות המאבק על קיום.
זו הייתה תקופה שבה משפחות חיו בדירות צפופות, אבות נדדו מעבודה לעבודת יום ואמהות נאלצו לבחור בין מזון לשכר דירה.
בין עוני, רעב וחלומות קטנים מדי לגדול- פרנסי מחפשת נחמה במילים, בלימוד ובאילן היחיד שצומח מבין האבנים, סמל של עקשנות, יופי ותקווה בעולם שאינו מרבה להציע אותם.

עץ גדל בברוקלין הוא רומן על הישרדות שקטה ועל כוחה של נפש צעירה להיבנות ולהישבר. פרנסי נולן גדלה בתוך מציאות קשה של מחסור, אב שתיין, אם קשת־יום ואח צעיר שתלוי בה רגשית.
אך מתחת לאפר הקיום היומיומי צומחת בה אהבה עיקשת למילים, לספרים ולחלום על עתיד אחר.

בטי סמית (מוכשרת ביותר! ממליצה לחפש אחר ספרים נוספים שלה -שאסקור בהמשך)  כותבת בריאליזם פשוט אך חודר, כזה שמאיר את היופי שבשגרה האפורה -ספל חלב, דף מספר ספרייה, קרן שמש נדירה בין הבניינים.
זהו סיפור התבגרות שמדבר על עוני, אך עוד יותר על כבוד, דמיון ויכולת אנושית לגדול גם כשאין קרקע.
מי שאהב את החום והתקווה של אן מהעמק הירוק, ימצא כאן את גרסתה העירונית, הכואבת והנוגעת באמת.

מצרפת כאן דף  מתוך הספר שככ שבה את ליבי