ביקורת ספרותית על ריצת אמוק [2025] - קלאסיכיס # מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

מה קורה כאשר לוקחים אשמה, תשוקה ואובססיה, ומכניסים את כל אלו לסיפור אחד? אין סופר היודע לעשות זאת טוב יותר משטפן צווייג .

זו אחת הנובלות הפסיכולוגיות היותר טובות שלו שקראתי וכדרכו של צווייג, גם כאן הוא מפליא ביכולתו לחשוף את הסערות הפנימיות של האדם בנקודות קיצון של התמודדות מוסרית ונפשית.

הפעם בעומד מרכז הסיפור רופא אירופי החי בקולוניה אסיאתית והקורס תחת עומס רגשותיו והחלטותיו לאחר מפגש גורלי עם אישה המבקשת את עזרתו.

הנובלה מסופרת בגוף ראשון על ידי מספר חסר שם על גבי אונייה, ומציגה סיפור וידוי מלא של התפרצות רגשות קטלני. הכתיבה של צווייג מדויקת, עשירה בניואנסים ומלאה באינטנסיביות רגשית. הוא מיטיב לתאר את הדמות הראשית – הרופא – כאדם שמודע לאובססיה שלו, אך נמשך אליה ללא שליטה עד שהוא מגיע אל התהום. הקונפליקט הפנימי שהוא חווה בין תאווה, אשמה, מוסר ונאמנות למקצועו – מתפתח לכדי טרגדיה.

ממש כמו ביצירות אחרות של צווייג, אולי בעקר כמו במכתב של אלמונית, עולה גם כאן דמותו של הגבר מול דמות נשית חידתית והיכולת (או חוסר היכולת) שלו להכיל אותה רגשית ונפשית.

"ריצת אמוק" היא יצירה קטנה אך טעונה: היא מצליחה לזקק דרמה פנימית קיצונית בתוך עלילה מהודקת. זוהי דוגמה מצוינת נוספת ליכולתו של צווייג לחדור אל תוך נפש האדם ולהפוך רגשות עזים לספרות עשירה. זהו לא סיפור קל ובכלל נראה לי כי למרות יכולתו של צווייג לטוות עלילות סבוכות, הוא יותר סופר של סערות פנימיות. כך גם כאן בנובלה ריצת אמוק המצליחה בתמצית של כמה עשרות עמודים להחזיק מטען פסיכולוגי רב עוצמה. זוהי יצירה שמתאימה במיוחד לקוראים המתעניינים בנפש האדם, בשאלות מוסריות, ובמילים מדויקות האומרות גם את מה שלא נאמר.

אך טבעי שכך זה יהיה אצל צווייג שהוא אינטלקטואל וינאי שהושפע רבות ממשנתו של פרויד.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על ריצת אמוק [2025] - קלאסיכיס #