ביקורת ספרותית על לילות קיץ ארוכים מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

את הסקירה הזאת אני חייבת לפתוח בקטע קצר של המנוח ואני: הוא עמד בכיתה, איש קטן, עם בגד אפור וקסקט, וחיוך שקט שמסגיר קופצנות גדולה. השנה הייתה 2007 וקורס עריכה ספרותית שלקחתי והיה מארח סופרים שונים התכבד בביקורו של אהרון אפלפלד שסיפר קצת על השואה, קצת על חוויות אישיות בתור ילד-שואה שגדל אצל אנשים טובים בעולם התחתון שהיו פושעים אך הצילו את חייו, והרבה על איך להפוך זוועות עולם לפרוזה שתהיה גם שקטה וחודרת אבל גם תביא איתה מעט אופטימיות.

הספר הזה נכתב כמה שנים מאוחר יותר, ב- 2015, שלוש שנים לפני פטירתו של המחבר. מצאתי אותו בספריית הרחוב, זו שמתמלאת ונגדשת בהמוני ספרים לקראת חג הפסח המתרגש עלינו לטובה. עשר שנים עברו מאז ההוצאה ודומה שאיש לא נגע בספר ולא פתח אותו ולו לרגע והוא חדש כביום צאתו לאור, ונותר רק להצטער עד כמה זה חבל.

מיכאל הוא בן למשפחה יהודית אוקראינית, והוא ילד בן 11. סרגיי הוא זקן נוצרי אוקראיני, איש צבא בעבר ונווד עיוור המהלך ברגל בין כפרים ועיירות וניזון מקיבוץ נדבות. הוריו של מיכאל מרגישים שהרעה מתרגשת אליהם, שהם נזרקים למחנות עבודה או ריכוז או עתיד עמום ומסוכן אחר, והם מבקשים מסרגיי שיפרוס את חסותו על הנער עד שהמלחמה תעבור, הרעים יובסו והם יחזרו בשלום אל ביתם. סרגיי מסכים גם בהיותו חייב להוריו של מיכאל טובה, על כך שבהיותם סוחרי עצים עשירים נתנו לו עבודה אצלם, הם בהיותו אדם טוב מיסודו, וגם כי הוא יודע שעיניים רואות יכולות לסייע לו בנדודיו. הוא משנה את שמו של מיכאל ליאנק ומכאן ואילך רוב העלילה נסובה סביב הנדודים שלהם.

אמרו שאין כאן עלילה, אבל זה אפלפלד במיטבו. הדרמה האמיתית קיימת מאחורה בעוד הסיפור עצמו מתאר נופים אידיליים ויותר טוב מרע. גם כשכל מה שנותר לאכול זה קמח תירס, גם כשצריך להילחם בנערים אלימים ובשאר פורעים, גם כשהשמועות מתחילות להסתנן, אפלפלד שם מסך על גבי מסך, ומציב את סרגיי הזקן כמגן על הנער ממאורעות התקופה וגם את עצמו כמגן על הקורא מאותו הדבר בדיוק. זה רומן חניכה והוא פיוטי מאוד ואופטימי במידה ומציג יותר אהבת אדם מכל דבר אחר. ברוח הוא הזכיר לי את "בינתת השכווי" אבל יש בו אמיתות ולא קלישאות דה לה-שמאטע.

בקיצור, מאוד מאוד עדין, מאוד אמיתי, צריך לקרוא בין השורות כדי לראות את התקופה, וצריך לקרוא את העמוד האחרון פעמיים כדי להבין את עומק הזוועה.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על לילות קיץ ארוכים