ביקורת ספרותית על השטן בגוריי - מעשה משכבר הימים וסיפורים אחרים מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

"מעשה שהיה בעיצומו של של חורף אחד, בתקופת טבת, לעת ערב. כל היום כולו נשבה רוח, הערימה תילי תלים של שלג בפתחי הבתים, ופתותים כחולים, כעין הזכוכית, מילאו את האויר באבק, כבתוך שדה. להקות של עורבים התנועעו וחגו ברגליהם הקצרות עורבים, נברו במקורן העקמומי בנבלת חתול קפואה, קרקרו, פרחו קלות באוויר להניע כנפיהם" (עמ' 23).

פרעות ת"ח ות"ט (1648-1649) שנערכו באזור אוקראינה של ימינו, היו מהקשות שידע העם היהודי, ונצרבו בזכרון היהודי לדורות. בפרעות ההן, נחרבו קהילות רבות, נטבחו עשרות אלפים במיתות אכזריות ומעוררי פלצות (שתועדו בשעת אמת בספר יְוֵן מְצוּלָה) ואלפים רבים אחרים נמכרו לעבדות או אולצו להמיר את דתם. הפרעות נמשכו עוד שנים, לסירוגין, גם במהלך במהלך מלחמת רוסיה פולין (1654-1667). "השטן בגוריי", היצירה הראשונה שכתב בשביס זינגר כבר בשנת 1933, עוסקת בעיר גוריי בשנים שלאחר הטבח, בניסיון ההתאוששות של הקהילה ובהתדרדרות שלה בעקבות הפרץ השבתאי הניהילסטי שסחף חלקים רבים מהעם היהודי, וקרע קהילות רבות. סיפור המעשה הדמיוני-היסטורי מתרחש כעשרים שנים כמעט לאחר תחילת הפרעות, כאשר הציבור היהודי, ניצולי הפרעות המוכים והשבורים היו צמאים לגאולה. לאור האירועים המתוארים בספר, השנה צריכה להיות שנת 1665-66 (תכ"ו), מהחורף ועד לאחר ראש השנה, במקביל ל"התגלות" של שבתי צבי ועד לשבר שבהתאסלמותו בחודש אלול שבסוף אותה שנה. לעיר מגיעים כל מיני מבשרי בשורות כריזמטיים המספרים על המשיח מאיזמיר, המשיח שמקבץ את צבא עשרת השבטים האבודים, המשיח שעתיד לכבוש את ירושלים מיד הסולטן ושישיב את העם היהודי לארץ ישראל. ההגנות הטבעיות ששמרו על הקהילות היהודיות בגולה והגנו עליהן מפני הרפתקאות פזיזות קרסו, והסיפורים המופלאים סחפו את הקהילה להזיות משיחיות פנטסטיות, אשר רב הקהילה הרציונלי והמתון מתקשה לעמוד כנגדן. וכך, בעקבות אותם טיפוסים מפוקפקים הקהילה הולכת ומאבדת את שיקול הדעת הבריא והולכת ושוקעת לתוך ניהילים דתי, להתנהגות מופקרת ולהתפרצות יצרית, אשר גם תביא בהמשך למשבר כלכלי, לקיפאון ולייאוש נורא עוד יותר, כאשר יתברר ש"המשיח" הכזיב. וכך בנובלה קצרה של 116 עמ' מתאר בשביס ביד אומן את הסיפור של גוריי, העוקב אחרי הקהילה ומבשרי הבשורה הנקרעים בין קדושה לטומאה, בין מציאות להזיה, ובין תבונה לטירוף.

השטן בגוריי, יצא בהוצאה מחודשת ובתרגום חדש בהוצאת כרמל, אך אני קראתי את ההוצאה הישנה, זו שיצאה בשנת 1953 וחודשה בשנת 1988, וגם את אחרית הדבר המחכימה של ההוצאה החדשה (שנשלחה אלי באדיבות קרן חברת האתר). לספר בהוצאה שאני קראתי צורפו סיפורים קצרים נוספים של בשביס. "חורבן קרשב" ו"הבבלי", עוסקים באותה תקופה ובדמויות שבתאיות נוספות. ושאר הסיפורים נעים קדימה בזמן אל המאה ה-19 בואכה המאה ה-20 ומלחמת העולם הראשונה בווארשה, שאותה הכיר בשביס היטב. "השפינוזאי", הוא סיפור מקסים על אדם בודד משכיל ושכלתן שמגלה אהבה בערוב ימיו. "הזקן" הוא מעשיה משעשעת משהו, על זקן שנודד ברחבי אירופה לחזור לכור מחצבתו, ו"גימפל תם" הוא סיפור מאוד מיוחד בגוף ראשון שמספר שוטה הכפר. הסיפור שחותם את הקובץ, ושהוא כעין מיקרוקוסמוס לקהילות היהודיות באירופה בכלל במאות השנים האחרונות, הוא מ"שפחת הסנדלרונים" שעוקב אחרי משפחה אחת של סנדלרים אחת החל מפרעות ת"ח ות"ט ועד לפרעות של המאה ה-20 ונטישת אירופה לארה"ב של אמריקה. סיפור קסום ומיוחד במינו.

הקובץ כולו נע בין פנטזיה למציאות, ובין תיאור ריאלי לאלגוריה על המצב היהודי בגולה בכלל, ובמזרח אירופה בפרט ערב עליית הנאצים לשלטון. שבתי צבי היה משיח שקר, אבל התהליכים וההשפעות של פרץ המשיחיות הזו המשיך להדהד עוד שנים רבות, יש שיאמרו עד לגלגול המודרני של המשיחיות היהודית – הציונות. ועל כך עוד ידובר בסקירה של הספר הגדול של גרשום שלום על שבתי צבי שעוד מחכה לשעת כושר.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על השטן בגוריי - מעשה משכבר הימים וסיפורים אחרים