לפני כשנתיים, במסגרת מחקר אישי, הגעתי לעיירה אוקראינית נידחת שהזמן קפא בפיתחה. למעט רכבים, כלל לא מודרניים, וקו טלפון ישן הבתים נותרו ישנים, הדרכים לא סלולות, חצרות מוזנחים ואפילו החסידות קיננו ללא חשש בצמרות העצים ועמודי הטלפון - אני זוכר שעמדתי והבטתי בהן בפליאה ובתימהון ולהפתעתי הצלחתי לראות ראשים של גוזלים מבצבצים מתחת לכנפי ההורים. המתורגמן שליווה אותי עצר את אחד המקומיים ושאל אותו לגבי המקום אותו חיפשתי בעיירה והוא הפנה אותנו לתושב אחר שלטענתו היה מספיק מבוגר בכדאי לזכור ואולי לדעת. נכנסנו לחצרו של אותו תושב מבוגר, ההזנחה הייתה גלויה בכל מקום; כלי עבודה ישנים וחלודים, ארגזי עץ ובקבוקים ריקים מתגלגלים בחצר, עשבים שוטים צמחו בכל מקום והבית הבנוי מעץ שהרקיב, נטה מעט הצידה עד שחשתי שדחיפה קטנה או משב רוח קל יפילו אותו בקלות.
בעל הבית, ישיש נמוך וחרוש פנים יצא אלינו ושאל בשפה זרה למבוקשתנו, המתורגמן שלי הסביר לו שאני יהודי מארץ ישראל ועוד לפני שהספיק לסיים את המשפט, פרץ הישיש בבכי תמרורים לחרדתי הרבה ומלמל משפטים בשפה הזרה לי. ביקשתי מהמתורגמן שישאל את הישיש למה הוא בוכה וחרד ולאחר מספר חלופת משפטים סיפר לי המתורגמן שהתושב הישיש סיפר לו שהוא גר בבית של יהודים, אשר גורשו במלחמת העולם השנייה, וכשמע שאני יהודי היה בטוח שבאתי לקחת את הבית בחזרה ולגרש אותו לרחוב...ביקשתי מהמתורגמן להרגיע את הישיש ולבשר לו שלא באתי לדרוש את מה שלא שלי ובאתי בהקשר למשהו אחר אבל סקרן אותי לדעת מה הוא זכר מאותה תקופה והוא סיפר שהוא בעת המלחמה היה ילד אבל הוא זכר שגרו יהודים ויום אחד הגיעו כוחות צבא גרמניים שאספו את כל היהודים ולקחו אותם, כמו כן הוא זכר שבמשך ימים התגלגלו בשבילי העיירה ספרים שהוריו אמרו לו שהם ספרים של היהודים והוא לא זכר מה עלה בגורלם...
כשקראתי את 'השטן בגוריי' מיד חשבתי על אותה עיירה בה ביקרתי ואת סיפורו של הישיש ומיד אפרט מדוע: 'השטן בגוריי' מתרחש בתקופת התגלותו של נביא השקר 'שבתי צבי' וגל התעוררות משיחיות השקר שליוותה אותו ואת עדת מאמיניו וסחפה את יהדות פולין למערבולת של פילוג, ריבים, חרמות והשמד.
התופעה אינה פוסחת על העיירה הפולנית גוריי והסופר בשביס זינגר חושף בפינינו עלילה, אולי דמיונית ואולי לא... של קהילה אשר תופעת משיחיות השקר אינה פוסחת עליה ומפלגת אותה. למען הצדק לא אחשוף יותר מהשתלשלות האירועים אבל כן אציין שהעלילה מלווה בתיאורי זוהמה אנושית וגועל נפש של שיקוצים, ניאופים, משכב בהמה, עבודה זרה, גלגול נשמות, פולחן שטן, אלימות, פורנוגרפיה. מאסתי בספר ומאסתי בכתיבה הדוחה מחד ומאידך אני שמח שלא נטשתי והתמדתי עד הסוף על מנת מה עולה בסופם של גיבורי העלילה. ברור שידעתי מה סופו של שבתאי צבי וחבורת בני הבליעל שסבה סביבו אבל גיבורינו חיים בעולם משלהם ועל אף שכל מה שארע להם, ארע להם בגללו הם אינם קשורים בו ישירות.
תופעה אליה שמתי לב בספריו של בשביס זינגר, וקראתי לא מעט ואף כתבתי עליהם את דעתי באתר זה, שהוא נורא ישיר בכתיבתו; הוא מעביר ביקורת ישירה על הקהילה היהודית בגוריי שמתפתה להבטחות שווא ומתדרדרת מוסרית, גופנית וחברתית... מי שמעוניין יכול לקרוא בין השורות ביקורת גלויה של בשביס זינגר על יהדות פולין שאננה, מאמינה באמונות תפלות, עבודת אלוהים ועיוורון מלא שה' יציל אותם מכל כליה עד ההתפכחות הכואבת.. נקרא מוכר? בואו נעשה סדר בבלאגן, אמנם תקופת שבתאי צבי מיוחסת למחצית המאה ה17 אבל את הספר כתב בשביס זינגר עם צמיחת התנועה הנאצית בגרמניה והתעלמות יהודי אירופה מכל תמרורי האזהרה...
גוריי של בשביס זינגר היא עיירה מלוכלכת, באזור הררי שפגעי מזג האוויר פוגעים בה בכל הזדמנות,תושביה מבולבלים, מפולגים, מסתוריים, מאמינים באמונות תפלות ומדורדרים מוסרית.
גוריי של בשביס זינגר היא דריי של סטיבן קינג, היא טווין פיקס של דויד לינץ, היא רחוב אלם של פרדי קרוגר... גוריי של בשביס זינגר היא תמונת ראי של יהדות פולין - ליטא במאה ה17, משבר רוחני ויצירתי עצום שהביא לצמיחתה של תנועה חדשה במאה ה18, תנועת החסידות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
