אולי בגלל גודל הציפיה אחרי פרק א' הנהדר של הטרילוגיה ("משחק"),
כן גודל האכזבה...
הפעם התסבוכת גדולה מדי, צפויה מדי, חוזרת על עצמה מדי ומשעממת.
כבר מהבחירה בפתיחה מה"אוריינט" המסתורי (המוכר לנו הייטב) עולה ריח של חוסר אמינות ונטיה להגזמה ודרמטיות לא מציאותית.
אחרי לא הרבה עמודים עברתי לקריאה מהירה,
לא הופתעתי משום הפתעה שפיזר הסופר בשפע על הדרך.
חבל על הזמן, לא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
