ביקורת ספרותית על מגלן מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

לא לפני הרבה זמן התבקשתי כחלק מתוכניית הלימודים שלי להעביר מצגת. התפקיד שלי היה לסקור אישיות כלשהי בליווי מצגת של 10 דקות. המטרה הייתה ללמוד להעביר מצגת, ואחריה גם קיבלתי מין רשימה של מה היה טוב ומה לא.
בכל מקרה, לא היה לי הרבה זמן, והאישיות היחידה שהרגשתי שאני יכול לדבר עליה הרבה ולהכין עליה מצגת מפורטת בקלות - הייתה בשביס זינגר. אז התחלתי במלאכה ובאמת תוך זמן קצר הרכבתי מצגת מסכמת כזאת על החיים שלו, וכבר תכננתי מה להגיד. (שכחתי לציין שהייתי צריך להעביר את המצגת בפני כיתה לא כזאת גדולה של מגוון אנשים בגילאי 18).

היום הגדול הגיע, המצגת פתוחה מאחוריי ואני מתחיל לדבר. הרגעים הראשונים מביכים, אבל אחרי דקה כבר הסתגלתי ופשוט דיברתי וסיפרתי. מה שקרה זה שבאמצע שאני מספר ומתאר את האישיות, מי שהייתה אחראית סימנה לי מסוף הכיתה שנשארו לי 2 דקות לסיום, כל זה כשאני רק בשקופית השניה. מיד דילגתי לשקופית האחרונה ואיכשהו סגרתי פינה, והיום הסתיים.
אח"כ ישבתי איתה, והיא שאלה אותי איך היה. הסברתי לה שאני מודע לזה שבחרתי אישיות יחסית משעממת שאולי לא הייתה מתאימה לקהל יעד הספציפי הזה ושאני כן קצת מתבאס שלא הספקתי לדבר על מה שרציתי במצגת והנה אני מגיע לסוף - לאחר מכן היא נתנה לי כמה נקודות שהיא אהבה וכמה שצריך לחזק, וביניהן היא אמרה שלמרות שאופן העברת המצגת היה לא שלם, היא מאוד אהבה את ההתלהבות שלי כשדיברתי עליו, ושבאמת היא הרגישה שנהנתי לדבר עליו.


למה אני מספר את כל זה? כי באמת בסמוך לכל הסיפור הזה, התחלתי לקרוא את מגלן. העניין, שהנושא של הספר לא היה הדבר שהכי עניין אותי באותו הזמן, ובהתחלה הייתה לי תחושה לא טובה לגביו, חששתי להשתעמם - וזאת הסיבה שבחרתי כבר לקרוא ולנסות אותו.

אז כן, אני לא אגיד שהנושא בכל זאת עניין אותי, ושיצא לי לחשוב על מגלן הדמות המציאותית מעבר לספר, אבל הצלחתי להבין את מה שאותה אחת אמרה לי אז. כבר בהקדמה של צווייג לספר, הוא מסביר למה הוא בחר לכתוב עליו, ובאמת אפשר להרגיש שזה נושא שעניין אותו מאוד, וזה מה שהביא אותו לכתוב ספר שלם על איזו דמות שרחוקה ממנו.

אמנם קראתי את הספר בהפסקות, אבל לא גדולות מדי ככה שכן קראתי אותו ברציפות מסוימת ונהנתי מאוד מהזרימה של הסיפור ומהתיאורים של צווייג. כן היה חסר לי קצת מצורת הסיפור הרגילה שלו, אבל אחרי הכל כל מהות הספר הזה היא שונה, אז אין פה איזו תלונה או משהו.
העניין וההתלהבות של צוויג באותה הדמות, וכישרון הסיפור שלו יצרו יחד עוד ספר מוצלח שאולי הייתי חושב אותו למשעמם או חסר עניין.

מאוד נהניתי מהקריאה, ואפילו קצת נהניתי מזה שהופתעתי לטובה על אף החשש.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על מגלן