ביקורת ספרותית על מגלן מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

סודו של מגלן

בילדותי, לעיתון ידיעות אחרונות בכל יום שישי צורפה מפה גדולה של אחת מארצות הים, שיחד עם המפות האחרות הצטרפה לאטלס ענק שעל כריכתו הייתה אוניית מפרשים החוצה ים סוער (כך על כל פנים אני זוכר). אבי ואני רכנו מידי שישי ושבת על המפות וערכנו באמצעותם מסעות דמיוניים למקומות רחוקים בהם קיימים נופים ותרביות שנות מכפי שהכרנו, עליהם סיפר לי אבי.

במבט לאחור, אני סבור שהזיכרון הזה גרם לי ללמוד שני מקצעות המייצגים את מהות אטלס ילדותי, היסטוריה וגיאוגרפיה, וכל כך שמחתי שאחד מהנושאים הראשונים שלמדתי היה גילויים ומגלים גיאוגרפים. אחר כך בגרתי והמשכתי לקרוא ספרים על מגלי ארצות, ובניהם היו המגלים הפורטוגזים, כמו וואסקו דה גאמה ומגלן, אך יותר מכולם הרשימה אותי דמותו של אנריקה הספן שהקים מושבת סטרטאפ מדעית וטכנולוגית והחל את המסעות לכיבוש הים, למרות שמעולם לא יצא בעצמו למסעות. חלק מהיוזמה שלו היה, שרטוט מפות בהן נרשמו הנתבים הסודיים של הספנים הפורטוגזים על פני הימים, חלקם פרי חקירותיהם, ואחרים ממפות קדמות של ספנים ערבים ואולי גם מידע סודי של ספנים סיניים שקדמו להם.

לכן מיד פעם אני מבקש לקרוא ספרים על מגלים בכדי להבין את האמת האנושית של גיבורי המסעות. מסיבה זאת נגשתי לקריאת סיפרו של צוויג, על מגלן בצפיות מרובות, אם כי גם עם סימני שאלה, מה ליהודי אוסטרי, ממדינה נטולת ים ולניסיון תיאור המורשת האנושית של הים ומגליו? (גם לי יש מדי פעם דעות קדומות).

אפשר לכתוב רבות על מגלן, ועל האופן אותו מפרש צוויג, אני בחרתי להתייחס בספרו לפרשה אחת, הדרך בה מגלן הצליח להבקיעה את מחסום יבשות אמריקה, מערבה לאסיה, תעלומה באמצעותה אני יכול לחזור ולדון באחד הנושאים שאני עדיין אוהב, המפות ששורטטו על ידי מגלי העולם כתיעוד לנתיבים חדשים על פני הימים, ובכך הם חיברו יבשות וימים והפכו את עולמנו ליחידה אחת גדולה, כפי שאנו מכרים אותו היום.

לצוויג תמיד הייתה הבנה חדה להיסטוריה ולדרמות הגדולות בה, במקרה זה, הוא ידע לשים את האצבע על התעלומה הגדולה שהניע את מסעו, האופן בו הוא שכנע את מלך ספרד לממן את מסעו, בעובדה שהוא יצליח לעבור את יבשת אמריקה ממזרח למערב ולהגיע להודו, משום שהוא יודע היכן ממוקם המיצר. צוויג, טוען שמגלן בגד בפורטוגזים בשעה שהעביר מידע סודי, לידי אויביהם הספרדים. מהו אותו מידע סודי?

לחידה זאת צוויג מציג גרסה מעניינת ומפתיעה: למגלן היתה גישה למפה הסודית של מרטין בהים הגרמני, הקרטוגרף של מלך פורטוגל, שלא השתתף בעצמו במסעות ימיים. אם כן מהיכן הושג המידע המפתיע? האם המידע מבוסס על מסעות מגלים פורטוגזים שהדרימו בחופי ברזיל וארגנטינה? ב- 1515, המעבר שורטט על ידי יוהאן שנר, אם כי במקום אחר ושגוי. צוויג, מתבסס על מקור היסטורי, עלון בשפה הגרמנית, ובו ידיעה של סוכן פורטוגלי לסוחרים גרמנים לפיו התגלה המעבר, בקו רוחב ארבעים (כלומר במקום שגוי). האם מגלן יצא למסעו על בסיס מידע שגוי?

יש לפחות שתי מפות ידועות שקדמו למסע מגלן, המתארות בצורה מפורטת את החוף בדרום אמריקה כולל אנטרקטיקה, אחת מהן, היא מפת פירי רֶאִיס, משנת 1513, שהייתה שייכת לעות'מניים ובמקור הוגדרה כפורטוגזית, מה שקרוב לוודאי מוכיח את הסברה לפיה ספנים פורטוגזים הגיעו לאמריקה ולדרומה לפני מסעות קולומבוס, או לפני מגלן. אם מפות אלו היו ידועות למגלן, הן מהוות הוכחה כי המידע על מיקום המיצר הועבר אל מחוץ לפורטוגל על ידי קודמיו ועל כן מגלן לא היה בוגד.

באו ונמשיך להפליג בעקבות מגלן, למיצר מגלן, יתכן ושם נוכל לוודא אם מיקום המעבר היה ידוע לו בוודאות, או שהוא ניסה לחצות את אמריקה במקום הלא נכון, כפי שהוא מופיע במפה הפורטוגזית עליה מתבסס צוויג?

צוויג הוא ביוגרף בחסד, באופן שבו הוא מתבסס על מקורות היסטוריים, באמצעותם הוא מתאר באופן מוחשי את יחסי האדמירלים במשלחת מגלן, אך יכולתו המופלאה ככותב רומנים פסיכולוגיים לא באה לביטוי בביוגרפיה זאת, בה אישיותו של מגלן עדיין נותרה אניגמטית, או גם יכולתו ליצור אווירה של ים ומסעות כלל לא משכנעים כפי שכותבים אחרים המתמחים במסעות ימיים. על כן לצד התפעלותי מהיסוד הביוגרפי של הספר, לחלוטין לא התלהבתי מהצד הספרותי אמנותי של הספר הנוגע לים שרחוק מלהרשים, ובכך הספר הזה לא עומד לדעתי בשורה הראשונה של הספרים הטובים והמרגשים של צוויג, שנושאם הוא ביוגרפיה היסטורית, כמו מרי אנטואנט, או גם מרי סטיוארט. הערה נוספת, ספר שבמוקדו מסעות מגלים ומפות, ראוי שבנספח שלו יהיו מפות המשלימות ומאירות את עלילת הספר.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על מגלן