ביקורת ספרותית על החורף בליסבון - ספריה לעם #437 מאת אנטוניו מוניוס מולינה
ספר טוב

---

החורף בליסבון הוא ספרו השני בסך הכל של מולינה שאותו אני קורא. הראשון היה "בלעדיה", ספר שמאוד אהבתי בו את הכתיבה, את הרעיון וכן את בניית הדמויות אך העלילה נראתה לי קצת מופרכת. לאחר כמה שנים החלטתי לתת למולינה צ'אנס נוסף עם הספר הזה.

מחווה ספרותית מרשימה לסרטי "הקולנוע השחור", כך מבטיחים לנו בפרומו לספר. אני לא בטוח שסרטו של לואי מאל "מעלית לגרדום" שייך לקטגוריה הזו של פילם נואר, אך לכל אורך הספר היו לי פלאשבקים לאותו סרט, אולי בגלל המוסיקה המופלאה של מיילס דייוויס לסרט והרי גם הספר הזה עוסק בנגני ג'אז, וחלק נכבד מהעלילה מתרחש במועדונים רוויי עשן סיגריות ואלכוהול. אני לא בטוח שניתן להשוות בין לוקרסיה, אהובתו של גיבור הספר לבין הדמות אותה משחקת ז'אן מורו הצעירה והיפה במעלית לגרדום, אך דמותה כאשר היא מהלכת ברחובות פריס לוותה אותי לכל אורך הקריאה.

אין ספק כי מולינה יודע לכתוב נפלא ולתאר דמויות, מקומות ואווירה. כפריק של מוסיקת ג'אז אין לי ספק כי גם מולינה הוא חובב הז'אנר והוא מרבה להזכיר שמות של נגנים ידועים מהתחום וכן גם שמות קטעי ג'אז שכל חובב מכיר. יחד עם זאת הרגשתי כי משהו היה חסר לי כאן וכי ניתן היה לקחת את הסיפור הזה עוד צעד קדימה לגבהים נוספים. אני לא בטוח כי אני יכול להצביע בדיוק על מה שהיה חסר לי, אך זו הייתה הרגשתי.

זהו סיפור יפה על אהבה, בדידות, מוסיקה, חיי לילה ובריחה ועלילה שנעה בין גרמניה, ספרד ופורטוגל.

הנה ציטוט מעמוד 120: "בובי המתופף התמקם מול התופים במיומנות ובחשאי כמתאבק סהרורי, ושפשף אותם במברשות במעגלים, בלי לתופף עדין כמעמיד פנים שהוא מתופף. הוא לא שתה אלכוהול אף פעם: בהשג ידו עמד תמיד מיץ תפוזים. בובי שמרן, אמר לי פעם בירלבו, הוא לוקח רק הרואין."

4 כוכבים לספר שנראה לי שניתן היה להוציא ממנו יותר.

ירח מלא, ספרד ואשרי האיש של מולינה, ממתינים לי על המדף לתורם.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על החורף בליסבון - ספריה לעם #437