ביקורת ספרותית על לבד על מאדים - פרוזה # מאת אנדי וייר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 במאי, 2024
ע"י איתי


הדמות הראשית, מארק וואטני ממש מדבק ברוח שלו ובגישתו לחיים. כיף לדמיין אותו נוסע עם רכב מאולתר לבד ושומע דיסקו.

הספר ממש כיף לקריאה, אם כי יש שלב מסויים שכבר הפסקתי לנסות להבין עד הסוף את הפרטים הטכניים ופשוט זרמתי עם כל טריק ופטנט שהם עושים שם...
הרבה אנשים אומרים שזה יותר sci ופחות fi ואני יכול להבין את הטענה, אבל איכשהו למרות כל ההתעסקות במדע והנדסה העלילה עדיין מותחת ומפתיעה שזה הישג מרשים של הסופר.

הז׳אנר פחות מדבר אלי, הרמתי את הספר משיעמום אחרי המלצה שקיבלתי וקראתי אותו מהר מאוד.

בהחלט ממליץ!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
איתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
נצחיה, אני גם חשבתי על זה, יש בreddit את השאלה הזאת גם אם יעניין אותך מה אחרים חושבים, לדעתי - יש את הקטע בספר [הקטע הראשון שהסופר עצמו מדבר כקריין אם אני לא טועה] שאומרים שהדבר שאולי הכי חשוב לו לעשות זה לדבר עם מישהו לפחות פעם אחת לפני שהוא מרים ידיים, וכתיבת SOS פשוט לא מספק אם זה בכלל יניב תוצאה כלשהי.

מורי, אסטרונאוט נתקע לבד על מאדים ומנסה לשרוד שם ואולי אפילו לחזור הביתה.
yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
צודק. עיצוב דמותו של ואטני הוא מופת של חיוביות מלווה ביכולת המצאתית משובבת נפש.
מורי (לפני שנה ו-3 חודשים)
על מה הספר?
נצחיה (לפני שנה ו-3 חודשים)
אם נהנית מאוד, אז יש לי שאלה
למה מארק וואטני לא לקח את כל האבנים שיש שם באיזור ששכחו אותו וסידר מהן איזה SOS ענק שייראו בצילומים לוויניים?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ