ביקורת ספרותית על לבד על מאדים - פרוזה # מאת אנדי וייר
ספר בסדר

---

"עד 2030 תנחת האנושות במאדים", כך טען אילון מאסק ושיקר, אם לא לנו אז לפחות לעצמו. המין האנושי עוד רחוק מההישג הזה, ובניגוד לכל התחזיות בתסריטי המד"ב האופטימיים, כנראה שגם לא ניישב אותו.

עלילת הספר מתמקדת בעתיד הלא רחוק בו משימת החלל האנושית השלישית במאדים ("ארס 3") נכשלת, וצוותה מותיר בעל כורחו איש אחד – מארק וואטני – מאחור. כעת עליו לרתום את כל כישוריו, חושיו והגיגיו כדי לחלץ את עצמו מכוכב המוות.

רמת המחקר שערך וייר לטובת הספר מפעימה, מידת הבקיאות שהפגין בפיסיקה, כימיה, גיאוגרפיה, הנדסה ובוטניקה (ועוד בחלל), לא מובנת מאליה בהתחשב בתחום עיסוקו הקודם – מתכנת. וייר היטיב לשמור על המתח ביצירה וכך גם את העניין בקרב הקורא. הפרטים הטכניים במסגרת מעלליו של וואטני עלולים להלאות, ובעיניי אינם לכל אחד.

הספר גדוש בתפניות בעלילה ובתוכניות של הדמויות, כמצופה מסיפור המתרחש בחלל. וייר היטיב להבדיל בין דמויותיו, אם כי לטעמי רובן חסרות עומק של ממש. מנעד הרגשות והמחשבות המתבקשות בקרב אדם שננטש בחלל, נעדר מהיצירה, ובכך גורע (ממני לפחות) את האפשרות להתרגש, או אפילו לדאוג באמת לדמותו של מארק.
ההתמקדות בעשייה על פני הרגש ביומן החלל שכתב, כביכול יכולה להוות תירוץ, אם כי לא לדידי.

מרבית היצירה עומדת במבחן האמינות, עם זאת, הטענה שנאס"א הייתה חייבת לשתף את הציבור במתרחש (אחרת יגלה הוא לבד), פחות מסתדרת עם ההיגיון. כך גם עם השפה הבוטה של חלק מהזוטרים לבכירים במטה, שבמציאות היו נזרקים לכל הרוחות.
יש מעט מאוד אירועים שיכולים, גם אם לרגע קט, לאחד את האנושות – התקווה לשובו של אסטרונאוט ממעמקי החלל העלום, הוא אחד מהם.
הסיפור מדגים היטיב את הדחף האנושי הבסיסי ביותר – לשרוד.

במקור התלבטתי בין קריאת הספר בעברית, באנגלית או צפייה בסרט, ובחרתי בראשון. בדיעבד ייתכן כי שגיתי, מאחר והתרגום המילולי של המתרגם מאנגלית פגע בהומור, ובכך גם ביכולת להתחבר לדמויות. מדובר בספר מאתגר לתרגום, שדידי חנוך צלח, אך במובן הזה, בעיניי חטא לו.

יכול להיות אירוני לו לאחר כל המסע החללית תסיים את דרכה בנסיבות טרגיות דומות לקולומביה.
היה נחמד, אם כי קלישאתי, לו מערכת יחסים בין וואטני ומינדי הייתה מתפתחת עם שובו ארצה.

אז האם אני ממליץ על Life on mars?
אני אישית אוהב את בואי, פשוט לא בגרסה הזו,
אבל זה כבר עניין של טעם.

שלושה וחצי כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על לבד על מאדים - פרוזה #