ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 22 באפריל, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
למרות השם הוא אינו ספר מדע בדיוני. אמנם אדם עדיין לא דרך על המאדים, עד כמה שאני יודעת, אבל אנחנו לא נדהמים מהאפשרות הזו. תאונות קשות בחלל היו לא מעט, וכל הספר הזה כתוב על ההווה: על הטכנולוגיות המוכרות, על הגופים המוכרים (נאס"א, נניח) ועל תהליכים העוברים על משלחות מאויישות לחלל. אין פה טכנולוגיות מרעישות, אין חייזרים ואם יש תאורים (יש!, הרבה!) של שימוש במדע על ידי האסטרונאוט הבודד במאדים, הם נראים אמינים, מבוססים מדעית ואפשריים לגמרי. (אולי פרט לזה וזה לא משמעותיים, בהם מארק וואטני עושה לבד דברים שלהערכתי גם 10 אנשים היו מתקשים לבצע).
מארק וואטני הוא אחד משישה אסטרונאוטים שנשלחו במשלחת חקר אל המאדים. פרצה סופת אבק, הוא נפגע וחבריו משוכנעים שמת. הם נאלצים להתפנות במהירות ומארק - בוטניקאי בהכשרתו - שלא מת, כמובן, נשאר לבד בישימון הצחיח חסר האדמה והמים, עם מגורים ומערכות תומכות חיים, עם אספקת מזון שתוכננה ל 6 אנשים למשך חודש, ועם יצירתיות, המצאתיות, יכולת שרידה, הבנה מדעית ונכונות לעבודה פיזית קשה כדי לשרוד - למרות תנאי הפתיחה העלובים. וייר מצליח לגרום לקוראיו להרגיש את ה"לבד" בעולם עויין, ועדיין וואטני אינו גורם לנו לחשוב "איזה מסכן, איך נדפק" אלא להריע לו בלבנו, לעקוב אחריו כאילו היה קבוצת הכדורסל שאנחנו מעריצים, להחזיק לו אצבעות ולעצור את הנשימה למקרא תלאותיו והתנהלותו.
יש בספר תאור של המון תהליכים מדעיים. לא אני האדם שיוכל לקבוע האם הם "נכונים" או לא. הם נראים לי אותנטיים ואמינים מאד. וגם הערכתו של כריס האדפילד, אסטרונאוט ומפקד תחנת החלל הבינלאומית (מה שזה לא יהיה) שכתב "...שילוב נדיר של סיפור מקורי, דמויות טובות ודיוק טכני מרתק..." אישר את ההערכה שלי.
מה אגיד לכם - הספר הזה הוא עונג צרוף. הוא מותח ומלא אקשן אמין לכל אורכו. אבל הנקודה ששבתה אותי היה עיצוב דמותו של וואטני: וייר הצליח לתאר את התאונות והסכנות אליהם נקלע וואטני בלי להפוך אותו לקוטר, בלי שיתלונן על גורלו המר ("למה זה קרה לי"? המפורסם) בלי להאשים אחרים, עם יכולת לרתום חשיבה המצאתית והרבה הומור לפתרון בעיות בהן נתקל ובעיקר בלי להתייאש.
חשבתי שאם נכון הדבר, שנאס"א מצליחה להכשיר אסטרונאוטים להתנהגות כזו, אני בעד להטיל עליהם את המשימה למיין ולהכשיר את האנשים שיהיו פה ראש הממשלה וצוות שריו. במקרה כזה אשמח להצביע בעוד שנתיים לאלה שהם הכשירו...
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, רץ!
רוחו של המשפט הזה מרחפת על הספר, יחד עם תאורים שנראים אמינים על ההתנהלות ב Houston.
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
אני חושבת שספרים - גם אלה הנראים בדיוניים לגמרי - מדברים תמיד על דברים שרלוונטיים לנו ולחיינו. לפעמים אם נותנים צ'אנס מרוויחים חווייה אחרת מהרגילה.
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תגידי יעל -Houston, we have a problem - המשפט הזה נאמר בספר ?
|
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
yaelhar
כתבת באופן מרתק על ספר שלא הייתי שוקל כלל לקורא. הביקורת המעניינת שלך והיכולת להראות מדוע בדיון עשוי להיות רלבנטי למציאות, גרמה לי לשנות את דעתי. תודה! ובאשר לסיפא בביקורת - מי ייתן והרעיון אכן יתגשם....
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, cujo!
לדעתי תאהב...
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, לי יניני!
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, נצחיה!
כמו שלבדידות צריך להיות ערוך על מנת להתמודד איתה - ורוב בני האדם אינם ערוכים לזה - כך לצפיפות יש מחירים משלה. כשמכנסים יחד שניים או יותר בני אדם בתוך שטח קטן וצפוף - מלחמה היא התחזית הצפוייה ביותר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
|
|
|
cujo
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יאללה שכנעת אותי -
הצלחת להעביר את התענוג בקריאה. גם אני רוצה. נוסף לרשימה:)
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
כתבת מקסים. ראיתי המון ביקורות חיוביות על הספר הזה. מעניין
|
|
|
נצחיה
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
לא רק שאנחנו לא נדהמים מאופציה של נחיתה על מאדים,
יש בעשור האחרון תוכניות שהולכות ומתפתחות בכיוון. תחנת החלל הבינלאומית, היא פרוייקט משותף של רוסיה וארצות הברית, וזה מה שהופך אותה להיות בינלאומית. היא לא גלובלית במובן הפשוט, אלא שיתוף פעןלה של שתי מעצמות. בכל מקרה האסטרונאוטים והקוסמונאוטים ששוהים בה עוברים גם מחקר רפואי על עצמם, וזאת כדי להבין את השפעות השהות הממושכת בחלל על גוף האדם. ההשפעות הן לא מינוריות בכלל, אגב. כתבת מאוד יפה, ועכשיו סקרנת אותי לגבי הספר. מה שכן, צוותים של אנשים בודדים שהולכים לשהות יחד בתחנה מבודדת חייבים מיון הרבה יותר אינטנסיבי מאשר לשאר התפקידים על פני כדור הארץ. ב-2005 התפרצה קטטה בין שני קוסמונאוטים בתחנת החלל, והיא לא נפסקה עד שנשלחו מכדור הארץ אנשים אחרים כדי להפריד בין הנצים. מאוד בעייתי. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
יפה.
|
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
