ביקורת ספרותית על השען מסמטת המזלות - ספריה לעם #310 מאת אביגדור דגן
ספר מעולה

---

סיפורו של ויקטור בלום – הוא השען מסמטת המזלות, הוא אחד הספרים הרגישים ביותר שקראתי לאחרונה. אביגדור דגן אשר שמו היה מוכר לי עד עתה רק מהפואמה שכתב "הכפר המת" על מאורעות לידיצה שבצ'כיה, כתב כאן יצירה הנוגעת בנימי הנפש ממש והוא עשה זאת ברגישות ובעדינות.

זהו סיפור של אדם הנושא עימו את טראומת השואה, אך יחד עם זאת אין זה ספר שואה. זהו סיפור של אופטימיות אשר לעיתים נראה כי אין לה מקום, סיפור של התמודדות, סיפורם של החיים ביפו העתיקה בה המושג קיבוץ גלויות אינו סתם צירוף מילים אלא ממש החיים עצמם והעיקר: זהו סיפור על אהבה ובסופו של דבר גם על הבחירה בחיים, ככתוב בספר דברים: הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".

הכתיבה של דגן מצוינת, את השפה תענוג לקרוא, הנושא של הטראומה מאירועי העבר הרי מוכר לצערי לכולנו גם אם לא מהאירועים הקשים באירופה של שנות ה-40, ועל האושר שהילדים מכניסים לחיינו הרי אין צורך להרחיב. דגן לקח את כל החומרים האלו ביחד, הוסיף הרב מאוד חמלה ורקח בכישרון רב יצירה בת 151 עמודים הנכנסת ללב ולנשמה.

התיאור בו ויקטור אינו יכול לקיים יחסי מין עם אשתו עקב אירועי העבר שהוא סוחב עימו, נוגע ללב במיוחד:
"מגדה שכבה בגבה אליו. גם כך יכול היה להבחין שפניה מכוסים בכפות-ידיה. וגם עכשיו לא בטח בעצמו ולא העז לנגוע בעירומה. רק בשערה נגע חרש, והמתין לבוקר."

אין לי ספק כי אני צריך לקרוא עוד מכתביו של דגן.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על השען מסמטת המזלות - ספריה לעם #310