ביקורת ספרותית על סיפורו של יתום מאת פאם ג'נוף
ספר לא משהו

---

מוזר.
רעיון-סיפור מעניין, טוב
מלחה"ע השנייה קרקס גרמני מנסה להמשיך להופיע להתפרנס ולהרים קצת לקהל.
אחת אסטריד גרמניה-יהודיה לוליינית שנולדה למשפחת קרקס שנמחק, חוזרת לעיירת הולדתה לאחר שסולקה ע"י בעלה קצין נאצי נקלטת בקרקס-שכן וממשיכה איתם.
שנייה אונה הולנדית-קתולית שגורשה מביתה לאחר שהרתה באיזה רומן אסור לגרמני נאצי, ומוצאת מקלא במנזר שם קולטים נערות כנ"ל ואת תינוקותיהם לוקחים לגדל בחסות הרייך להיות ארים טובים רק מה, נולד לה תינוק שחור שיער כהה עיניים, לא מספיק ארי במראהו אז היא מגורשת והוא - לך תדע, אונה לא תדע. מתגלגלת אונה מפה לשָם (לא אספלייר) אוספת בשָם תינוק יהודי מתוך קבוצת תינוקות בדרכם לאחד המחנות. השניים מוצאים מקלט בקרקס.
ואונה שמעולם לא הייתה לוליינית-טרפז הופכת כזו לאחר סדרת אימונים בחסות אסטריד (פרצופון תוהה כיצד אפשרי).
השתיים מגלות סודותיהן זו של זו, מטפלות יחדיו בתאו התינוק ומופיעות כלולייניות קרקס בטור הופעות (גרמניה וצרפת).
עוד קורה ועוד קורה
הסיפור יכול להיות מעניין לו היה טיפל'ה אמין, אפשרי או הגיוני.
ואם תשאלו אותי מה צרם לי יותר מכול? היו שם כמה דברים סטיגמטיים עד נורא - הלוליינית אסטריד היהודייה כהת השיער המתולתל והעיניים (ברור כאילו דא) והתינוק שאספה אונה כהה השיער שצמח תלתלים תלתלים וכהה העיניים (ברור כאילו דא) בעוד אונה הבלונדה התמירה-דקיקה תכולת העיניים ועוד, ועוד כך.
ובמחשבה שנייה - סופרת אמריקנית כותבת סיפור גרמני-יהודי-שואה - למה כבר ציפיתי (פרצופון ידיים הצדה של אינלימושג) כשמצאתי את הספר בספריית תחנת הרכבת. יחזור זה לשמה להמשך דרכו. ואני לדרכי. ביי.

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על סיפורו של יתום