ביקורת ספרותית על חלומות שכוחים - Vergessene Träume מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר טוב

---

מה עוד ניתן לכתוב על צווייג שטרם נכתב כאן ומה אומר עליו שטרם נאמר?

בספר(ון) הזה איחדה ההוצאה שני סיפורים של צווייג, האחד נכתב בשנת 1935 והשני 35 שנה קודם לכן אך כדרכו של צווייג, שניהם עוסקים ברגשות ובנפש האדם.

"לֵפּוֹרֵלָה" - הסיפור הראשון בספר וזה שנכתב מאוחר יותר. הוא נפתח בתיאור של אישה שאני מרשה לעצמי להניח שאף אחת אינה רוצה שכך יתארו אותה: "דומָה לסוס הרים תשוש, כבד עצמות, כחוש, שניטלו ממנה בבירור כל הצורות המוחשיות של נשיות". גיבורת הסיפור היא משרתת קשת יום העובדת במשק בית וצווייג מתאר לנו את חריצותה בעבודה והתמדתה כמו גם את יחסיהם הקשים של בני הזוג המעסיקים אותה. המשרתת היא לכאורה אדם חסר רגשות, אלא שאז קורה משהו ורגשותיה מתעוררים. מתעוררים אמרתי? כנראה שהרבה יותר: "האדוות מתפשטות במהירות מסחררת, כאילו ניערו בפראות את כל מיציה וכוחותיה בבקבוק קסמים…"

צווייג מתאר לנו את דמותה של לפורלה ואת התהליך שהיא עוברת מדמות מרוסנת, שקטה וצייתנית ועד לדמות מטילת אימה והוא עושה זאת בצורה נפלאה, תוך כדי תיאור התמוטטות יחסיהם של בני הזוג אותם היא משרתת. סיפור שאין בו הפי אנד אך יש בו את כל המאפיינים של צווייג.

הסיפור השני (חלומות שכוחים) הוא בעצם הראשון שנכתב וגם הוא עוסק ברגשות ויחסים. בני זוג שנפרדו נפגשים אחרי שנים ובשיחתם נחשפות הסיבות לפרידה ולבחירות שעשתה האישה בחייה. דמותה של האישה בספור הזה, היא אנטי תזה מוחלטת לדמותה של המשרתת בסיפור הקודם. רק הניגוד הרב שבין שתי דמויות נשיות אלו, מצדיק בעייני את החיבור בין שני סיפורים אלו לספר אחד.

כמו בכל ספרי צווייג של תשע נשמות, גם כאן מגיעות מחמאות להראל קין על התרגום.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על חלומות שכוחים - Vergessene Träume