כשהייתי ילד בבית הספר היסודי, קראתי בלי סוף ומכיוון שהבית שלנו היה מלא ספרים, הייתי קורא בלי שום הבחנה גם ספרים שלא היו לגילי... וכך נפל לידי אז, הספר "בנדודים ובמחתרת" שהיה הספר הראשון בחיי שבו קראתי על השואה! אבל מסתבר שהיה זה גם הספר הראשון ששיצא בארץ על השואה, מיד עם תום המלחמה, עוד בזמן המנדט הבריטי והיווה עדות מצמררת על מה שקרה בפולין בזמן הכיבוש הנאצי.
אני זוכר שכשסיימתי לקרוא אז את הספר הייתי ממש בהלם! לדעתי אסור לחשוף ילד צעיר לחומרים כאלה... רניה ניצולת השואה, שהייתה חברת המחתרת הציונית החלוצית ובזכות קלסתר פניה ה"ארי" פולני, שימשה כשליחה וקשרית של המחתרת והייתה נוסעת ברכבות בכל חלקי פולין כשהיא מתחזה לפולניה. יקצר פה המצע לספר את המתואר בספר; את כל מה שעברה ומה שעבר אז על היהודים בגטאות שבהם שהתה; בעיקר בגטו וורשה ובגטו בנדין (עיר קטנה בפולין) רניה ניצלה ממש בנס כי כבר הייתה בכלא, אלא שהנאצים לא ידעו שהיא יהודיה...
והנה לפני זמן-מה הציעה לי אישתי, לקרוא את הספר הזה, שנקרא "בנות המחתרת" כי הושפעה ממנו עמוקות... להפתעתי הגדולה הסתבר לי שהוא מבוסס בעיקר על אותו ספר ישן של רניה שספרתי עליו כאן!
כמובן בצרוף של סיפורן של לוחמות מחתרת אחרות, שרבות מהן נתפסו והוצאו להורג בידי הנאצים... הדגש הוא כאן בעיקר על תרומתן העצומה של הנשים למחתרת! הנשים שרבות מהן היו מנהיגות אמיצות ללא-חת מילאו תפקידים מסוכנים ביותר
במחתרת באופן פעיל ביותר.
וזה בניגוד לספרי שואה אחרים שדי הצניעו את חלקן של הנשים (ביחס לגברים) רבות מהן היו גיבורות אמיתיות של העם היהודי - גיבורות שלא זכו
לכבוד שהיה מגיע להן; בין אם מדובר באלו שנרצחו בידי הנאצים למשל טוסיה אלטמן רבקה מושקוביץ ועוד רבות אחרות... ובין אם מדובר באלו שניצלו כמו צביה לובטקין חייקה גרוסמן, חיה קלינגר ורניה בעצמה...
פרק מעניין בפני עצמו הוא מה קרה לאחר השואה, לאותן מעטות ששרדו בארץ ובארצות אחרות... בקיצור לדעתי מדובר בספר מרתק! מומלץ ומרחיב דעת על תרומתן החשובה של הנשים לתנועת ההתנגדות והמחתרת נגד גרמניה הנאצית.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
