ביקורת ספרותית על כולם היו בניי (מהדורת אור-עם) מאת ארתור מילר
ספר טוב

---

מחזה נוסף מאת המחזאי היהודי-אמריקאי ארתור מילר ואחד מהמחזות הידועים שלו. העלילה לוקחת חלק באמריקה של שנות הארבעים המאוחרות בתומה של מלחמת העולם-השנייה אנשים רצו לפתוח דף חדש ולנסות לשכוח מכל העניין אז העלילה מתמקדת בקורותיה של משפחת קלר המורכבת מדמויות כגון ג'ו קלר, כריס, סו, אן ועוד כמה מכרים המאכלסות את דפיו של המחזה הזה. הדמויות מנסות לחיות חיי שגרה חדשים אבל הדיבורים על לארי הבן האובד מזכירים לכולם שייקח עוד זמן רב עד שיגיעו חיים חדשים באמת. לארי היה הבן של ג'ו קלר אב המשפחה, והאח של כריס וכריס הוא הבן היחיד שנישאר למשפחה אחרי שלארי נעלם ב25 בנובמבר באחת מהטיסות מעל ים סין. לארי מייצג אשמה וזיכרון שרוצים לשכוח אבל מוכרחים לזכור ובלעדיו אין למחזה הזה את האפקט והכוח שלו. כריס רוצה לשאת את אן לאישה אבל היא עדיין זוכרת את לארי למרות שעברו כבר שנים מתום המלחמה והסיכויים שהוא יחזור נמוכים והיא כמו כל בני המשפחה מחכים לשובו. בהתחלה כריס היה נראה לי אדם אנוכי שרק רוצה להתחתן ולשכוח מלארי אבל ככל שהעלילה התקדמה התחלתי להעריך יותר את דמותו של כריס יותר מכל הדמויות האחרות שהוא ולארי בעצם נפש אחת עם צדדים שונים. הקורא מתוודא לקורותיה של משפחה הרוסה שאפילו שלאבא יש עסק שהוא עבד עליו ארבעים שנים עדיין יש עדיין שאלות שהוא צריך לתת להן תשובות כגון להאם הוא באמת אחראי למותם של עשרים ואחת טייסים ובראשם לארי בגלל שפישל בתהליך הייצור. שכן ג'ו קלר אב המשפחה היה אחד האחראים לייצורם של צילינדרים בעבור מטוסי P-40 ולא כולם בדיוק עלו יפה. לדעתי זה לא מחזה מעולה כמו הקודם שקראתי מכיוון שאין בו את התחושה שאתה לכוד ושאין לך שליטה על הגורל שלך ושזה מתמקד באמריקאי שזה לאום שאין לי שום קשר אליו אלא שאתה פשוט אשם ומזדהה עם האובדן של המשפחה בכל זאת. אבל עדיין המחזה טוב ומעניין לדעת מה האמריקאים חוו אחרי מלחמת העולם השנייה וכיצד הם ניסו לפתוח דף חדש. אומנם האמריקאים לא איבדו את כל אינסוף המיליונים שהסובייטים איבדו בחזית נגד היטלר או אנחנו והמיליונים שלנו אבל גם האמריקאים חוו שכול ואובדן של יקירהם במטרה לשמר את מעמדה של אמריקה בעולם. הדיאלוגים של הדמויות עמוקים והחזיקו אותי במתח לקרוא עד הסוף כדי לדעת את סיומו של המחזה.

» ביקורות נוספות של ראנסיק
» ביקורות נוספות על כולם היו בניי (מהדורת אור-עם)