הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביוני, 2011
ע"י דובה
ע"י דובה
שנאתי את הספרון הזה. תיעבתי כל דקת לימוד מאולצת ובשיעורי הספרות המצאתי "שלפוחית רגיזה" כדי לצאת לשירותים ולא לחזור.
ארתור מילר היום הוא אחד מהסופרים האמריקאים החביבים עלי.
אילוץ ושינון מידע על מחזה עבור בגרויות ומבחנים פגעו בי קצת...
זהו ספר שלא צריך להבחן עליו, אלא פשוט לפתוח לקרוא ולתת למסר לחלחל.
כמו ציור במוזיאון- את הספר הזה צריך להרגיש, לא להציג כתבנית דוגמא או מתכונת לימודית.
ניתוחים והסברים על היסטוריה, הדמיה, סמליות העץ וכו' פגעו אנושות במחזה מיוחד על אבל, מלחמה וכאב אמריקאי.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
לדעתי אסור להיבחן על ספרים.
במקרה הטוב נשארים עם טעם מקובע ושמרני, במקרה הרע לא יכולים לקרוא, להבין, להפנים ולהתענג על ספרים טובים.
|
|
|
ענתי
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
תעבתי ולא תאבתי :)
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
